הכשרה ביוטיוב או למידה בקמפוס? – אתגרי האקדמיה בעידן המידע.

האם הקורסים שמציעים ברשת הכשרה מהירה לעולמות ההייטק יחליפו את האוניברסיטאות? רקטור אוניברסיטת תל אביב, פרופ' מרק שטייף סבור שמצד אחד, מדובר באתגר שמחייב את המערכת האקדמית, בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה ומשרד האוצר לעשות את ההתאמות הנדרשות, להקצות את התקציבים המתאימים ולעבור ללמידה היברידית – למידה המשלבת הרצאות פרונטליות, פעילויות אינטראקטיביות, הקלטות מותאמות ללימוד עצמי ואף כלים של בינה מלאכותית שיתאימו את שיטות ההוראה להעדפות הלמידה של הסטודנטים ולתחומי העניין שלהם.    מצד שני, פרופ' שטייף מזכיר לכולנו שאין תחליף ללמידה בקמפוס. שרוב הסטרטאפים המובילים בעולם לא נולדו בישיבה בבית מול ערוץ היוטיוב, אלא בסיעור מוחות בקמפוס, בשאלות למרצים או בוויכוח בין הסטודנטיות והסטודנטים לחבריהם – עד שלפתע אחד מהם מציע פתרון שאחר כך הופך להיות המובילאיי או ה-Waze הבא, או אפילו כתב עת לספרות ותגלית ארכיאולוגית. כך האוניברסיטאות מעצבות את החברה.    בפודקסט המרתק פרופ' שטייף מתאר את האתגר שהמהפכה הדיגיטלית מציבה בפני אוניברסיטאות המחקר והמשק הישראלי בכללותו. "קיצורי הדרך" שמציעות למועמדים חברות מסחריות שמבטיחות הכשרה של מספר חודשים למקצועות ההייטק או הניהול עשויות להביא לכך, שבדומה ל"זמנים מודרניים" של צארלי צ'פלין, הדור הבא של אנשי הניהול והטכנולוגיה  שלנו יוכשר לפתור בעיות מסחריות ספציפיות, אך ללא המתמטיקה, הלוגיקה, ההיסטוריה והפילוסופיה שביסוד הבעיות הללו, הוא לא ידע ליצור פתרונות חדשים ולהתאים את עצמו לתנאים של שוק משתנה. התוצאה של כך תהיה פגיעה בחוסנה של הכלכלה הישראלית ובהמשך שגשושה של ישראל כמעצמת סטארט אפ עולמית.