הפוך על הפוך: סוד הקישור לאלוקות שמתחיל דווקא במעשה

היום יום ז מרחשון. פרק עוסק בלימוד ליום ז' מרחשוון, החושף את המשמעות העמוקה של הציווי לחיות עם הזמן ואת המהות של הקשר היהודי לאלוקות דרך פרשת לך לך. אנו בוחנים את הסדר המהפכני של עבודת הנפש לפני ואחרי מתן תורה: אברהם אבינו, שפעל לפני מתן תורה, החל את עבודתו במחשבה (הכרת בוראו בגיל שלוש), המשיך בדיבור (פרסום אלוקות), ורק לבסוף הגיע למעשה (מילה בגיל 99). סדר זה פעל "כחותמת". לעומת זאת, ישראל לאחר מתן תורה מתחילים את הקישור שלהם לאלוקות דווקא במעשה (ברית מילה בגיל שמונה ימים), ורק אחר כך מתקדמים לדיבור ולמחשבה. הלימוד מדגיש כי ההבדל הזה נובע מכך שהקשר של היהודי לאלוקות הוא במהות – הוא נבחר על ידי הקדוש ברוך הוא. המצווה היא עצם הקישור והחיבור (לשון 'צוותא') לאלוקות. המסקנה המדהימה היא שבמציאות הנבראת על ידי אברהם אבינו, במעשה המצווה, אין בינינו שום הבדל. יהודי פשוט שמניח תפילין, מניח אותן באותה רמה מהותית כמו משה רבנו. הפרק מלמד כיצד עלינו להתחיל את העבודה היומיומית דווקא מהמעשה, ככוח גנטי ירושתי מאברהם אבינו