הרב אליעזר מטוך – העורך האלמוני שעיצב את דף הגמרא

המקורות מתמקדים בהיסטוריה של פרשנות התלמוד, ובפרט בבעלי התוספות ובדמותו של רבי אליעזר מטוך, עורכן של "תוספות טוך". ניתן לחלק את המקורות למספר קטגוריות מרכזיות:1. סקירות כלליות על פרשני התלמוד ויצירת התוספות:My Jewish Learning: מאמר המציג את הפרשנים הקלאסיים המודפסים על דף התלמוד, כגון רש"י, בעלי התוספות, רבנו חננאל, ורבי יהושע בועז (מחבר "מסורת הש"ס", "עין משפט" ו"תורה אור").אנציקלופדיות (Jewish Encyclopedia מ-1901, Encyclopedia.com) ואתרי ויקיפדיה (בעברית ובאנגלית): ערכים מקיפים העוסקים בהיסטוריה של בעלי התוספות, שהחלו את פועלם לאחר תקופת רש"י בחוג משפחתו ותלמידיו. המקורות מסבירים את שיטת הלימוד הדיאלקטית והביקורתית של התוספות, הבוחנת את התלמוד כטקסט אחיד וקוהרנטי ומיישבת בו סתירות, ומפרטים את בתי המדרש והאסכולות השונות של העריכה (כגון תוספות שאנץ, איוורא, רבנו פרץ מקורביל, חכמי אנגליה, תוספות הרא"ש ועוד).2. חייו ופועלו של רבי אליעזר מטוך:ערכים אנציקלופדיים (ויקיפדיה העברית והאנגלית, Encyclopedia.com, Jewish Encyclopedia): מתארים את רבי אליעזר מטוך, שחי במאה ה-13, כאחד מאחרוני בעלי התוספות. הוא לקח קבצים קודמים (בעיקר את תוספות שאנץ ואיוורא), ערך וקיצר אותם, והוסיף להם הערות שוליים הנקראות "גיליונות". דבריו נפוצו מאוד, בין היתר על ידי תלמידי מהר"ם מרוטנבורג, ולימים הודפסו על ידי משפחת המדפיסים שונצינו כ"תוספות" הרשמיות המופיעות על מרבית מסכתות הש"ס.מאמר עיוני בעברית ("פועלו ומשנתו התורנית של רבי אליעזר מטוך"): סוקר את תפקידו ההיסטורי של רבי אליעזר כ"אדריכל התוספות", שעשה סדר בחומר העצום שנצבר וזיקק אותו לטקסט קאנוני שמתמקד בפירוש הסוגיה יותר מאשר בפסיקת הלכה. המאמר דן גם במחלוקת ההיסטורית סביב מוצאו – האם מדובר בעיר טוּק (Touques) שבצרפת או טוכהיים (Tuchheim) שבגרמניה, ומראה שרבי אליעזר היה למעשה חכם אשכנזי (גרמני) בעל קשרים ענפים לחכמי אשכנז כגון דודו מהרי"ח ממגדבורג ורבו רבי יצחק "אור זרוע" מוינה.3. מחקר אקדמי מדוקדק על קובץ "תוספות טוך":מאמרו של אריה ליבוביץ (מתוך כתב העת האקדמי Hakirah): מנתח טקסטואלית את "תוספות טוך" ומדגיש כי יצירה זו היא עריכה נאמנה ומדויקת של מסורת הלימוד הצרפתית מבית מדרשו של ר"י הזקן בדמפייר. המחקר מראה שרבי אליעזר כמעט ולא הכניס לתוספות המרכזיות חומרים מקוריים משלו או מתורתם של רבותיו האשכנזים; המקרים שבהם חומרים כאלו מופיעים בדפוסים נבעו פעמים רבות מטעויות סופר או מכך ש"גיליונותיו" הועתקו אל תוך הטקסט המרכזי. כמו כן, המאמר בוחן כיצד גרסאות צרפתיות אחרות של תוספות הגיעו לספרד והשפיעו על חכמי קטלוניה (כגון הרשב"א והריטב"א), שבתחילה כלל לא הכירו את העריכה הגרמנית של "תוספות טוך", עד שזו הגיעה אליהם רק לקראת אמצע המאה ה-14.