הרב אפרים מקלעת־חמאד – החכם שאיבד את כתביו, אך לא את קולו

המקורות שסופקו עוסקים כולם בדמותו של רבי אפרים מקלעת חמאד (הידוע גם כרבי אפרים תלמיד הרי"ף או רבי אפרים קלעי), שהיה מגדולי חכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.להלן פירוט שלושת המקורות שסופקו:"אפרים מקלעת חמאד - ויקיפדיה": ערך אנציקלופדי מתוך ויקיפדיה המספק סקירה כללית על חייו ופועלו. המקור מציין את תחומי עיסוקו (תלמוד, הלכה, דקדוק עברי וקביעת נוסחאות המשנה והתוספתא), מביא דוגמאות למקצת מפסקיו (כמו דעתו שאין מצווה להשתכר בפורים), ומציין שחיבוריו אבדו אך שוחזרו בחלקם על ידי הרב ישראל שציפנסקי מתוך מובאות של ספרי ראשונים אחרים."פועלו ומשנתו התורנית של רבי אפרים מקלעת חמאד: מחקר היסטורי והלכתי מקיף": מאמר מחקרי ומעמיק הבוחן את דמותו בראי התקופה. המקור מרחיב על הרקע של עיר מגוריו, קלעת חמאד באלג'יריה, שהייתה מרכז תרבותי וכלכלי. כמו כן, הוא מנתח את מעמדו כ"תלמיד חבר" של הרי"ף, את תרומתו הרבה כבלשן וכמדקדק, את השפעתו על חכמי פרובאנס, ואת שחזור יצירתו האבודה."רבי אפרים תלמיד הרי"ף – ויקישיבה": ערך מתוך האתר "ויקישיבה" המרכז מידע על זהותו של רבי אפרים, תוך עמידה על הבלבול ההיסטורי בינו לבין חכמים אחרים בעלי שם זהה (כמו רבי אפרים מרגנשבורג). בנוסף, המקור מפרט על מקום מגוריו, תלמידיו (כגון המדקדק רבי שלמה אבן פרחון) ומונה את רשימת חיבוריו המשוערים במקצועות התורה השונים.