הרב שבתאי הכהן (הש״ך) – האיש שהפך את השולחן ערוך לשדה קרב אינטלקטואלי

המקורות שסופקו עוסקים באופן מקיף בדמותו, חייו ויצירתו של רבי שבתי כהן (הש"ך), מגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-17, וכן במושגים הלכתיים ולמדניים הקשורים למשנתו. ניתן לחלק את המקורות לקבוצות הבאות:1. מקורות ביוגרפיים והיסטוריים על הש"ך המקורות מספקים סקירה רחבה על חייו של רבי שבתי כהן:סקירות אנציקלופדיות: כוללות ערכים מתוך ויקיפדיה, ויקישיבה וחב"דפדיה המפרטים את תולדות חייו: לידתו באמסטיביו, לימודיו אצל רבי יהושע העשיל ורבי נטע שפירא, נישואיו לנינת הרמ"א, כהונתו בבית הדין בווילנה, בריחתו בעקבות גזירות ת"ח ות"ט ופטירתו בגיל צעיר בהולשוב.מאמר ניתוח היסטורי-למדני: מאמר תחת הכותרת "ארכיטקטורה של הלכה ולמדנות" המנתח את השפעתו ההיסטורית, המהפכה הפרשנית שחולל בפירושו לשולחן ערוך, והפולמוס שלו עם הט"ז (טורי זהב).פולקלור ומסורת: המקורות מחב"דפדיה וויקיפדיה מזכירים גם אגדות שנקשרו בשמו, כגון סיפור "בת הש"ך" שאבדה וגדלה כנסיכה, וסיפורים על דבקותו העצומה בלימוד.2. מקורות העוסקים בספריו ויצירתו התורנית המקורות מפרטים את ספרי היסוד שחיבר הש"ך:"שפתי כהן" (ש"ך): הפירוש המרכזי שלו על שולחן ערוך (חלקים יורה דעה וחושן משפט), שנחשב לאבן יסוד בפסיקה."גבורת אנשים": ספר העוסק בדיני אישות (סימן קנד באבן העזר) במקרה של טענת אי-גבורת אנשים. המקורות כוללים תיאור של הספר מספריא וכן דף מכירה פומבית של מהדורה ראשונה של הספר משנת 1697."תקפו כהן": חיבור למדני העוסק בדיני ספקות, תפיסה וכללי "קים לי". המקורות כוללים קטלוג של הספרייה הלאומית המציג את הספר, וכן ערך ויקיפדיה העוסק בסוגיה התלמודית "תקפו כהן" שעליה מבוסס הספר.חיבורים נוספים: מוזכרים חיבורים כמו "נקודות הכסף" (השגות על הט"ז), "מגילת עיפה" (קינות על הגזירות), "פועל צדק" (מניין המצוות) ופירוש על הגדה של פסח.3. מקורות העוסקים בניתוח משפטי-הלכתי ופילוסופיה של הלימוד חלק מהמקורות דנים ביישום שיטתו של הש"ך ובמושגים שפיתח:דיני "קים לי": מאמר מאת הרב ישועה רטבי העוסק בהרחבה בטענת "קים לי" (הזכות של נתבע להסתמך על דעת מיעוט). המאמר מצטט רבות את הש"ך ואת ספרו "תקפו כהן" כמקור מרכזי לדינים אלו, ודן בשאלה מתי ניתן לטעון טענה זו כנגד השולחן ערוך והרמ"א.למדנות כפרדיגמה: מאמר של הרב מיכאל אברהם העוסק במהותה של ה"למדנות" הישיבתית (המתודה האנליטית, כדוגמת שיטת בריסק). המאמר מזכיר את הש"ך בהקשר של דרכי חשיבה וניתוח, ודן בהגדרת הלמדן ובכלים שבהם הוא משתמש.כותרת על קידוש השם: מקור קצר המהווה כותרת למאמר בנושא קידוש השם בגזירות ת"ח-ת"ט, נושא הקשור ל"מגילת עיפה" של הש"ך.לסיכום, המקורות מספקים תמונה מקיפה המשלבת ביוגרפיה היסטורית, ביבליוגרפיה של כתבי הש"ך, וניתוח עומק של השפעתו על עולם המשפט העברי ודרכי הלימוד בישיבות.