הרב שמואל מוהליבר - המנהיג הדתי שהניח את היסודות לציונות

המקורות שסופקו כוללים מגוון רחב של מאמרים, קטעים ביוגרפיים, ניתוחים הגותיים ומסמכים מקוריים העוסקים בדמותו, פועלו ומשנתו של הרב שמואל מוהליבר (1824–1898), ומציגים אותו כאחד ממייסדי "חובבי ציון" ומאבות הציונות הדתית.להלן פירוט המקורות העיקריים שסופקו:כתבים מקוריים ומסמכי יסוד:החיבור "מוהליבר שמואל הרב מטרת נסיעתי לארצנו הקדושה" (תר"נ, 1890), שנכתב על ידי הרב מוהליבר עצמו לאחר ביקורו בארץ ישראל, ובו הוא דן במעלתה הרוחנית והחומרית של יישוב הארץ ומפרט שאלות ותשובות הנוגעות להתיישבות מעשית.הספדו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "מאמרי הראיה/גדול וגבור ר' שמואל מוהליבר זצ"ל", המגדיר את הרב מוהליבר כ"גדול וגיבור" שהצליח לאחד שני זרמים של חיים – זה של הגלות וזה של התחייה הלאומית.סקירות ביוגרפיות והיסטוריות (ויקיפדיה):הערך "שמואל מוהליבר" מתוך ויקיפדיה, הכולל את תולדות חייו, משרותיו הרבניות בקהילות כמו סובאלק, ראדום וביאליסטוק, פעילותו ב"חיבת ציון", הקמת מזכרת בתיה, נסיעתו לארץ ישראל, תמיכתו בהרצל (שהגדיר אותו כ"ציוני המדיני הראשון"), ופטירתו.מאמרים על משנתו ואידאולוגיית "איש הגשר":מאמרים המדגישים את החזון הציוני-דתי והצורך בסינתזה בין תורה להשכלה: "יסוד קיום לאומנו" (מתוך ערוץ 7), המתאר את גדרי מצוות יישוב הארץ במשנתו, בהן יש "יסוד קיום לאומנו"."ברית האהבה והשלום: סינתזת המסורת והמודרנה בהגותו של הרב שמואל מוהליבר", המתמקד בעקרון העל של "ברית האהבה והשלום" כבסיס לאיחוד הקרעים בעם."משנתו הציונית-דתית של הרב שמואל מוהליבר", העוסק בניסיונו הנרגש לגשר בין "היראה וההשכלה" והצורך בשילוב התורה עם חוכמה ושפת המדינה לקיום מכובד.מקורות העוסקים בפולמוסים ובמנהיגותו המעשית:מאמרים על הקמת מזכרת בתיה והתמודדות עם משבר השמיטה: "סיון רהב מאיר מספרת - מוזאון הרב מוהליבר הרב מוהליבר ופולמוס השמיטה", המתאר את שתיקתו האסטרטגית של הרב מוהליבר מול זעמו של הברון רוטשילד כדי להגן על היישוב.מאמר הדן בפולמוס גדרה: "יהודי מגרש יהודי-דעת הרב שמואל מוהליבר והנצי"ב אודות מתישבים פורקי עול בא"י", המביא מכתב בו הרב מוהליבר תומך בגירוש המתיישבים בגדרה אם ימשיכו לפרוק עול תורה ומצוות, מחשש שזה יהרוס את הישוב עד היסוד."הרב שמואל מוהליבר והתנועה הציונית" (ממוזיאון הרב מוהליבר), המפרט את תמיכתו הבלתי מסויגת בהרצל ואת התעקשותו על ביסוס החיים הציבוריים בארץ ישראל על אדני התורה.מחקרים וניתוחים משווים:המאמר האקדמי "הרב שמואל מוהליבר והרב יצחק יעקב ריינס: שני טיפוסים של ציונות דתית" (מאת דב שוורץ), המציג את הרב מוהליבר כדפוס אחד של ציונות דתית.מאמר הדן בהאפלת דמותו: "הרב שמואל מוהליבר: דיוקנו של חלוץ דתי בצומת הדרכים של הזיכרון הלאומי", המנתח את גורמי ההשכחה של דמותו בפנתיאון הציוני, כגון אובדן כתביו והדומיננטיות של ההנהגה החילונית.המקורות כוללים גם רשימות בבליוגרפיות מקיפות של מאמרים וספרים נוספים שנכתבו על הרב מוהליבר ועל הגותו.