הריב"ש: תורה, פילוסופיה וסמכות קהילתית

המקורות מציגים סקירה מקיפה על חייו, הגותו והשפעתו ההלכתית של רבי יצחק בר ששת (הריב"ש, 1326–1408), דמות מפתח במעבר בין תקופת הראשונים לאחרונים. שני המקורות הראשונים הם הצעות מחקר מקיפות למונוגרפיות, המתארות את הריב"ש כפוסק ומנהיג שעיצב מחדש את הקהילה היהודית לאחר גזירות קנ"א (1391), עת גלה מספרד לאלג'יר. במרכז הדיון עומד ניתוח יצירתו המרכזית, ספר השו"ת (שאלות ותשובות), דרכו ניתן ללמוד על התמודדותו עם משברים חברתיים ופוליטיים. כמו כן, מוצג פולמוס מרכזי בהגותו של הריב"ש על היחס לחכמות חיצוניות (פילוסופיה ומדעים), כאשר המקור השלישי ממקם את עמדתו הדוגלת בסגירות תרבותית מוחלטת בהשוואה לגישות פתוחות יותר של פוסקים אחרים. לבסוף, מקור נוסף ממחיש את סמכותו ההלכתית של הריב"ש באמצעות אזכור תשובתו בעניין קריאת מגילת אסתר בשפה הספרדית בקהילת סרגוסה.