חומש, שמיני, רביעי

בעלייה הרביעית של פרשת שמיני (ויקרא פרק י’, פסוקים א’–ז’) מתוארת טרגדיה קשה שהתרחשה ביום חנוכת המשכן: מותם של נדב ואביהוא, בניו של אהרון הכהן, בעקבות הקרבת “אש זרה” שלא נצטוו עליה. מהלך האירועים: • נדב ואביהוא לקחו מחתות, שמו בהן אש וקטורת, והקריבו לפני ה’ אש זרה שלא ציווה עליהם. כתוצאה מכך יצאה אש מלפני ה’ ואכלה אותם, והם מתו לפני ה’ .   • משה פנה לאהרון ואמר: “הוא אשר דיבר ה’ לאמור: בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד”, ואהרון שתק ולא הגיב .  • משה קרא למישאל ואלצפן, בני עוזיאל, להוציא את גופות נדב ואביהוא מחוץ למחנה.  • משה ציווה את אהרון ובניו הנותרים, אלעזר ואיתמר, שלא ינהגו מנהגי אבלות כדי שלא ימותו וכדי שלא יגרמו לקצף על כל העדה. פרשנויות לחטאם של נדב ואביהוא: • לפי רש”י, ר’ אליעזר סבור שהם הורו הלכה בפני משה רבן, ור’ ישמעאל סבור שהם נכנסו למקדש שתויי יין .  • הרשב”ם מציין שהם הקריבו אש משלהם לפני ירידת האש האלוקית, ובכך פגעו בקדושת האירוע . המסר המרכזי:מותם של נדב ואביהוא מדגיש את הצורך לדייק בציוויי ה’ ולפעול רק על פי ההוראות שניתנו, במיוחד בעבודת הקודש. האירוע מלמד על חשיבות המשמעת והציות בהנהגה הרוחנית.