אל פסגת הקילימנג’רו עם רגל אחת — סיפורו של בוריס שטונדה

קשה לחגוג עצמאות כשהחירות של 59 אחים ואחיות שלנו מוחזקת בשבי. אבל דווקא ברגעי השבר — מתגלים האנשים שמזכירים לנו מהי גבורה. איך ממשיכים אחרי שהגוף נשבר? איך קמים, נלחמים – ומטפסים הכי גבוה שאפשר? בפרק מיוחד ליום העצמאות, אני מארחת את בוריס שטונדה – לוחם, פצוע צה”ל וגיבור מעורר השראה – שהפך את הבלתי אפשרי למסלול חיים. בוריס עמד על פסגת הר הפוג׳י ב־7.10 כשקיבל את הדיווחים הראשונים על הטבח בארץ. הוא ירד מההר, טס מיד חזרה, קנה מדים, והתייצב למילואים. הוא נכנס עם חבריו לעזה, נפצע פעמיים — כשהשנייה קטעה את רגלו — ובחר לא לשקוע. הוא עבר 19 ניתוחים, אבל לא איבד את הדרך. שנה לאחר מכן, עם רגל אחת בלבד, הוא טיפס אל פסגת הקילימנג’רו. הפרק הזה הוא לא רק סיפור על פציעה וגבורה, זה שיעור חד פעמי על כוח רצון, על עוצמה, גבורה, נחישות, ומשמעות. סיפור על כאב שאפשר לבחור שלא להיכנע לו. על רגע שבו הגוף נשבר אבל הנשמה בוחרת לטפס — עד הפסגה. בין היתר דיברנו על: • מהו הכוח שביכולת להסתגל למציאות חדשה? • איך ממשיכים לנשום כשכל הגוף צורח מכאב? • מאיפה שואבים כוחות להמשיך לצעוד — גם על רגל אחת? • ואיך זוכרים שהכאב הוא זמני, אבל התהילה — נצחית? בימים שבהם כולנו מחפשים עוגן — הסיפור של בוריס הוא עוגן של השראה. פרק שאתם חייבים לעצמכם. אוהבים את הפודקאסט? דרגו אותנו באפליקציה האהובה עליכם לקבוצת הפייסבוק בית ספר לקארמה טובה https://www.facebook.com/groups/660622764666404/ לבלוג 3 סיפורים מהשבוע החולף Www.Ruth-dayan.com לאתר משרד רות דיין-וולפנר - משרד עו"ד דיני משפחה Www.ruthdayan.co.Il האינסטגרם שלנו https://www.instagram.com/ruthi/