לספור את האותיות שבתוכנו: מבוא למבנה שתי הנפשות

בפרק זה אנו צוללים אל תוך ה"מבנה הגיאולוגי" של הנפש האנושית על פי ספר התניא. נפתח בבירור המושג ספר של בינוניים: מדוע המילה ספר קשורה דווקא לספירה, זיכוך (אבן ספיר) וסיפור? נלמד כי עבודת הבינוני אינה נמדדת בכמות המצוות, אלא בזיקוק כל אות ואות באישיות שלנו כדי להגיע לגילוי האור האלוקי. השיעור חושף את הבסיס לפסיכולוגיה של התניא: לכל יהודי יש שתי נפשות הפועלות בתוכו. נתמקד בנפש הבהמית, השוכנת בדם ומניעה את החיות הגופנית שלנו. ננתח כיצד ארבעת יסודות הטבע – אש, מים, רוח ועפר – הופכים בנפש למידות כמו כעס, תאווה, הוללות ועצבות. לסיום, נבין את המושג המרתק קליפת נוגה – אותו מצב רוחני שבו הטוב והרע מעורבבים, המעניק לנו את היכולת הייחודית לזכך את המציאות הגשמית ולהפוך אותה לקדושה.לסיכום: ניתן לדמות את הנפשות לבעלי חיים: ישנם בעלי חיים שאינם כשרים מיסודם (כמו השפן), שלא ניתן לשנות את מהותם. לעומת זאת, הנפש הבהמית של היהודי (השייכת לקליפת נוגה) היא כמו תרנגול – בטבעו הוא בהמה, אך באמצעות תהליך נכון (שחיטה והכשרה), ניתן להעלות אותו ולהפוך אותו לחלק מסעודת מצווה רוחנית