אליהו בן־אמוזג: פילוסופיה וקבלה, ישראל והאנושות

הטקסטים מספקים סקירה מקיפה על הוגה הדעות והמקובל המרכזי במאה ה-19, הרב אליהו בן־אמוזג, שפעל בליוורנו וביקש ליצור סינתזה שיטתית בין הקבלה המסורתית לבין הפילוסופיה והמדע האירופיים המודרניים. הוא קידם באופן רדיקלי את הקבלה כתיאולוגיה האמיתית והקדמונית של היהדות, תוך שהוא משתמש בה כדי לבקר ולתקן תפיסות מערביות של הוגים כדוגמת שפינוזה, קאנט והגל. חיבוריו המרכזיים, כמו אם למקרא וישראל והאנושות, השתמשו במחקר פילולוגי והיסטורי כדי להוכיח את קדמותה של התורה שבעל פה, וטענו שהיא המקור לתורה שבכתב, ולא נגזרת ממנה. חזון מרכזי נוסף הוא תפיסה אוניברסלית ופלורליסטית הרואה בישראל "כהן למשפחת עמים", שתפקידו להדריך את האנושות כולה דרך עקרונות דת בני נח, מבלי לדרוש גיור. עם זאת, גישתו האינטלקטואלית הנועזת והפתיחותו למקורות חיצוניים הותירו אותו בודד ומותקף, כאשר רבנים מסורתיים אף דנו את ספריו לשריפה ולגניזה.המקורות שסופקו עוסקים בדמותו, הגותו, וכתביו של הרב אליהו בן-אמוזג (1823–1900), וניתן לסכם את תוכנם הממוקד לפי הכותרות הבאות:"אליה בן אמוזג: קבלה וסינתזה מודרנית" (Elia Benamozegh: Kabbalah and Modern Synthesis) – עוסק בביוגרפיה האינטלקטואלית שלו ובשאיפתו לסנתז בין הקבלה לבין הפילוסופיה האירופית המודרנית."אליהו בן-אמוזג: תלמיד חכם ספרדי ומגן" (Eliahu Ben-Amozegh: Sephardic Torah Scholar and Defender) – מכיל שיח על אישיותו הרחבה ועל כתביו, כולל הוצאתם לאור."עקבות אינסופיים: רציונליזם, מיסטיקה והמוחלט" (Infinite Traces: Rationalism, Mysticism, and the Absolute) – מנתח את הפולמוס הפילוסופי סביב תפיסת האל האינסופי במאה ה-19, כולל הביקורת הקאנטיאנית והתפיסה המיסטית."מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי" (Jewish Morality Versus Christian Morality) – דן בהבחנות המוסריות והתיאולוגיות בין היהדות לנצרות ובטענה שהמדיניות הישראלית מושפעת ממוסר נוצרי."היהדות כדת האם האוניברסלית" (Judaism as the Universal Mother Religion) – מנתח את חזונו של בן-אמוזג הרואה ביהדות דת-אם אוניברסלית המכילה את "תורת משה" הלאומית ואת "תורת בני נח" האוניברסלית."הגותו ועבודותיו של הרב בן אמוזג" (RABBI BEN AMOZEGH'S THOUGHT AND WORKS) – מפרט על שיטתו של הרב בהוכחת קדמותה של תורה שבעל פה, התמודדותו עם ביקורת המקרא, וספריו המרכזיים."הרב אליהו בן אמוזג: חכם ספרדי ואוניברסליסט" (Rabbi Elijah Benamozegh: Sephardic Scholar and Universalist) – עוסק בשילוב בין גדלות בתורה לפתיחות למחשבה הכללית אצל הרב."הגנאלוגיה של משפחת בן-אמוזג והרב בן-אמוזג" (The Ben-Amozeg Family Genealogy and Rabbi Ben-Amozeg) – עוסק בחקר משפחת בן-אמוזג ובשאלות גניאולוגיות וביוגרפיות הנוגעות לרב אליהו בן-אמוזג, כגון מקום לידתו."התבנית הקבלית למודרנה אחרת" (The Kabbalistic Blueprint for Another Modernity) – מנתח את הסינתזה של בן-אמוזג בין הקבלה לבין הפילוסופיה האירופית במאה ה-19 (אידיאליזם גרמני, היסטוריציזם איטלקי, ודרוויניזם)."חכם ליוורנו של היהדות האוניברסלית" (The Livorno Sage of Universal Judaism) – סוקר את כתביו המרכזיים של הרב ואת יסודות משנתו, המתמקדים בשליחות האוניברסלית של היהדות."התורה שלפני התורה: עיון במשנתו של הרב אליהו בן אמוזג" (The Torah Before the Torah: Ben Amozegh's Teachings) – עוסק בתפיסתו של הרב לפיה התורה שבעל פה קדמה לתורה שבכתב, ושהמסורת היהודית ניזונה ממנהגים קדומים ואוניברסליים."האוניברסליות/פרטיקולריזם של הרב אליהו בן אמוזג" (The Universalism/Particularism of Rabbi Eliyahu Benamozegh | jewishideas.org) – דן בניסיונו של הרב לאחד בין פרטיקולריות יהודית לבין תפיסת עולם אוניברסלית המבוססת על שבע מצוות בני נח."אליהו בן-אמוזג - ויקיפדיה" – ערך אנציקלופדי סוקר את קורות חייו וחיבוריו המרכזיים של הרב, כגון "ישראל והאנושיות" ו"אם למקרא"."אם למקרא - ספריא" – תיאור של פירוש התורה של בן-אמוזג, הנסמך על מחקר אקדמי תוך הגנה על הפרשנות הרבנית המסורתית."המקובל האיטלקי שהרבנים דנו את ספרו לגניזה ושריפה - מקור ראשון" – דן בתגובות הפולמוסיות שספג פירושו "אם למקרא" מצד רבני חלב וירושלים עקב שילוב ידע כללי וקבלה בחיבוריו."הרב אליה בן עמוזגי: הענק היהודי האלמוני" – שיח המציג את היקף בקיאותו של הרב בתחומים רבים (שפות, פילוסופיה ומדע) ואת תרומתו התיאולוגית.