אליהו בן־אמוזג: פילוסופיה וקבלה, ישראל והאנושות

מקורות אלו דנים בהשקפתו הפילוסופית והתיאולוגית של הרב אליהו בן-אמוזג (1823–1900), תוך התמקדות ביחסים בין היהדות לנצרות ובמושגים של מוסר ודת אוניברסלית. בפרט, אחד הטקסטים מציג את תורתו של הרב בן-אמוזג, לפיה הנצרות היא תוצר של שילוב בין אריסטוטליזם ליהדות מיסטית שפורשה באופן שגוי, וכי יש להתמודד עם תפיסות אלו באמצעות הכרתן. מקורות אחרים בוחנים את האוניברסליות של תורתו, במיוחד ברעיון דת בני נח כמוסד מוסרי לכלל האנושות, ואת הקונפליקטים שחווה ביחס לפרסום כתביו, כמו שריפתם על ידי חכמים מסוימים. לבסוף, המקורות מכילים דיונים פילוסופיים רחבים יותר על הוכחת קיום האל, טבע ההתגלות, והיחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, אותה ראה הרב בן-אמוזג כמקור ליסודות התורה הכתובה.