מהר"ם אלשקר: ציוני דרך בהלכה, בהגות ובפולמוס הסמיכה

המקורות שסופקו עוסקים בעיקר בדמותו, חייו ומשנתו של רבי משה בן יצחק אלשקר (מהר"ם אלשקר), ומקיפים היבטים היסטוריים, הלכתיים ופילוסופיים של פועלו. המקורות כוללים ערכים אנציקלופדיים, קטעים מתוך חיבוריו, מאמרים תורניים ומחקרים היסטוריים.להלן פירוט הנושאים המרכזיים העולים מן המקורות:1. ביוגרפיה ותולדות חייו המקורות מתארים את מסלול חייו של רבי משה אלשקר (1466–1542), שנולד בספרד, למד בזמורה, וגורש בשנת 1492. המקורות מפרטים את התלאות שעבר, כולל נפילה בשבי פיראטים וכמעט טביעה בים, הצלתו והגעתו לתוניס, ולבסוף התיישבותו במצרים (שם כיהן כדיין) ועלייתו לירושלים בסוף ימיו.2. ספר "ההשגות" והגנה על הרמ"בם חלק נכבד מהמקורות (ובפרט המקורות תחת הכותרות "Shield of Faith" ו-"Shield of the Sage") מוקדש לחיבורו הפולמוסי של אלשקר, "השגות". חיבור זה נכתב כתגובה ל"ספר האמונות" של רבי שם טוב אבן שם טוב, שתקף את הרמ"בם ואת העיסוק בפילוסופיה. המקורות מציגים ציטוטים נרחבים מתוך הספר, בהם אלשקר מגן על הרמ"בם בנושאים תיאולוגיים כגון:השגחה פרטית ושכר ועונש.תחיית המתים והשארות הנפש.חידוש העולם ונסים.ידיעת האל וטעמי המצוות. אלשקר טוען כי המבקרים לא הבינו את עומק דעתו של הרמ"בם ומאשים אותם בסילוף דבריו.3. פסיקה הלכתית ושו"ת המקורות סוקרים את פסיקותיו של מהר"ם אלשקר, אשר קובצו בספר השו"ת שלו הכולל 121 תשובות. נושאים בולטים המוזכרים:זמני היום (בין השמשות): מקורות נרחבים ("פניני הלכה") עוסקים בשיטתו ההלכתית של אלשקר לגבי זמן צאת הכוכבים ושקיעת החמה. הוא תמך בשיטת הגאונים (שהלילה מתחיל זמן קצר לאחר השקיעה) כנגד שיטת רבנו תם (72 דקות), ופסיקתו בנושא זה התקבלה כבסיס למנהג בארץ ישראל ובמצרים.עגונות וגיטין: אלשקר הקפיד על דיוק בכתיבת שמות הערים בגט כדי למנוע ממזרות, והקל בנושאי עגונות כדי לסייע לנשים שבעליהן נעלמו עקב הגירוש והנדודים.כיסוי ראש: מוזכרת פסיקתו המתירה לנשים לגלות מעט משיער ראשן היוצא מחוץ לכיסוי (שיער שרגיל לצאת מחוץ לצמתה).4. פולמוס הסמיכה המקורות מתארים את מעורבותו של אלשקר בניסיון חידוש הסמיכה בצפת בשנת 1538 על ידי רבי יעקב בירב. אף שבתחילה נטה לתמוך במהלך, אלשקר לבסוף צידד במתנגדים (בראשות הרלב"ח - רבי לוי בן חביב) וסבר כי לא ניתן לחדש את הסמיכה ללא הסכמת כל חכמי ארץ ישראל, ובכך תרם לגניזת היוזמה.5. יצירה פיוטית וקבלית מקורות ביוגרפיים מציינים כי אלשקר היה גם משורר ("פייטן") וכתב שירים שחלקם נכנסו לסידורי התפילה, כגון השיר "במה אקדם" שנכתב בעקבות הצלתו בים. כמו כן, צוין כי אף שהיה רציונליסט ומגן הפילוסופיה, היה בקיא בתורת הקבלה, אך התנגד להפצתה ברבים.