משפט התלמוד בפריז בשנת 1240 - רבי יחיאל מפריז

המקורות מציגים סקירה על רבי יחיאל בן יוסף מפריז, אחד מחשובי חכמי התלמוד ובעלי התוספות בצפון צרפת של המאה ה־13, תוך התמקדות מיוחדת בתפקידו המרכזי בוויכוח פריז בשנת 1240. היה זה ויכוח דתי־רשמי בין נציגי הכנסייה לבין חכמי ישראל, שבו הגן רבי יחיאל על התלמוד מפני האשמותיו של הנוצרי־המסית ניקולאס דונין. האירוע מתואר כנקודת מפנה קריטית שהובילה בסופו של דבר לשריפת אלפי כתבי יד תלמודיים בשנת 1244.בנוסף, המקורות דנים בספרות הרבנית של ימי הביניים ומבליטים את תרומתו של החוקר שלמה שכטר בזיהוי וניתוח חיבורים הקשורים לחוגו של רבי יחיאל — בהם כתביו של תלמידו רבי נתנאל ופירושו של יהודה בן יעקר. אחד המקורות מביא גם אגדה על חכמתו של רבי יחיאל ועל יחסו המורכב עם מלך צרפת, ומעמיד אותה בניגוד למציאות הקשה של הרדיפות באותה תקופה.