מי יהיה הרמטכ"ל הבא? - חמש על חמש

"המועמד לרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, כתב (במערכות גליון 414) מאמר בשם "לוחמה מוסרית בטרור". בכל המאמר אין שום התייחסות לחובתו של המפקד כלפי ההורים ששלחו את ילדיהם להיות תחת פיקודו. המאמר כולו עוסק אך ורק בצורך לשמור על חיי אזרחי האויב ולפגוע בהם במידה המינימאלית. אין שום התייחסות לשאלה הקריטית מה דינו של מפקד שסיכן את חייליו על מנת שלא לפגוע באויב והסיכון התממש וחיילים נפצעו ונפלו בגללו. הסיבה היא, כמו שהסביר רמטכ"ל קודם בני גנץ, מבחינתו החיילים הם משאב שמותר לסכנו כי זה מה שצבא עושה. בצה"ל של היום קמה שורת רמטכלי"ם ושורת אלופים המתעלמים מדבריו של דוד בן גוריון. דברים החקוקים על קיר הכניסה לבקו"ם בתל השומר כדי שכל הורה המלווה את בנו לבקו"ם יקרא אותם: לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות-הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך. המבחן העליון של המפקד לפי דוד בן גוריון הוא שהחיל שנשלח אליו יהיה יקר לו. וכפי שאמר אב שכול – "בעיני המפקדים כל הערבים חפים מפשע. היחיד שאינו חף מפשע בעיניהם הוא אני." (מתוך מאמרו של הרב אליצור סגל - טוהר הנשק) אייל זמיר אינו שונה מהותית מהרצי הלוי הוא עוד מאותו הדבר.