EPISODE · Feb 5, 2011 · 4 MIN
No Reason
from drorcohen · host נטולי קרקע
שיר שנכתב לאמא שנתיים לאחר שאבי נפטר. מילים: דרור כהן בשעה כזו דוחקת העולם ניראה לי רע אם אגיד לך שאיכפת לי אז אולי אני אפגע את בוכה ואת צוחקת מלטפת את ראשי את עליי תמיד שומרת את יודעת מי אני בלילות את מתעוררת מתיישבת במיטה לא יודעת אם כבר בוקר ובוכה גם בלי סיבה בלי סיבה בלי סיבה אז אני פתאום מפתיע ואותך אז אחבק ומרגיש את מלוא הרגש בזוית של חיוכך את טרודה ואת מודאגת מחבקת את גופי את אותי כל כך אוהבת את שומרת על כבודי בלילות את לא נירדמת מחפשת לך תשובה אין סיבה ואין שום דרך אל תבכי אנ'לא בוכה בלי סיבה לפעמים אני מרגיש שאת קיימת בתוכי בלי סיבה לא בראש ולא בלב אלה בתוך תוך תוכי בלי סיבה בלילות את מתעוררת מתיישבת במיטה בלי סיבה לא יודעת אם כבר בוקר ובוכה גם בלי סיבה בלי סיבה בשעה כזו דוחקת העולם ניראה לי רע.
Embed this episode
Ready to play
No Reason
No transcript for this episode yet
Similar Episodes
No similar episodes found.
Similar Podcasts
No similar podcasts found.