EPISODE · Jul 4, 2024 · 42 MIN
נטילת ידים
from הרב אשר וייס · host אוצר התורה
https://chat.whatsapp.com/IA8a6GHhJNjIKxXW3ysQOs "והתקדשתם והייתם קדשים כי אני ה' אלהיכם" (כ' ז'). א בשורש המצוה "תנא והתקדשתם, אלו מים ראשונים, והייתם קדשים, אלו מים אחרונים, כי קדוש, זה שמן, אני ה' אלהיכם, זו ברכה" (ברכות נ"ג ע"ב). הרי שהסמיכו חז"ל מצות נטילת ידים לסעודה אקרא ד"והתקדשתם והייתם קדשים", אך אין זה אלא אסמכתא, ועיקר הטעם של מצוה זו מדברי סופרים מפורש במס' חולין (ק"ו ע"א): "אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה, ועוד משום מצוה. מאי מצוה, אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים, רבא אמר מצוה לשמוע דברי ר"א בן ערך, דכתיב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים, אמר ר"א בן ערך מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה. אמר ליה רבא לרב נחמן מאי משמע, דכתיב וידיו לא שטף במים, הא שטף טהור, הא טבילה בעי, אלא הכי קאמר ואחר שלא שטף טמא". ולכאורה מבואר מדברי הגמ' בסוגיא זו דיש ג' טעמים לנטילת ידים, או משום סרך תרומה, או משום מצוה לשמוע דברי חכמים, או משום דרשה לר' אליעזר בן ערך "וידיו לא שטף במים". אך באמת נראה מדברי רש"י דאביי לא בא לחלוק על ר' יצחק בר אשיאן ולא בא לחדש דבר, אך בדעת רבי אליעזר בן ערך כתב רש"י דנטילת ידים הוי דאורייתא ודרשה גמורה דרש, והתוס' חלקו על רש"י בתרתי: א. אביי חידש טעם אחר במצות נטילת ידים דהוי משום נקיות ולא משום סרך תרומה. ב. רבי אלעזר בן ערך מודה דהוי מדרבנן ואסמכוה אקרא, עי"ש. ובפסחים (קט"ו ע"א ד"ה כל) כתבו התוס' דנטילת ידים לפת הוי משום קדושה ונקיות, עי"ש. והנה מבואר בחולין (ק"ז ע"א) דנטילת ידים לסעודה צריכה כלי, וכן הוא בשו"ע (סימן קנ"ט סעיף א'), והרשב"א כתב שם בשם הבה"ג דאסמכוה אקידוש ידים ורגלים במקדש שהיה מן הכיור, או למדו כן מקידוש אפר חטאת שצריך כלי, וכך כתב שם במשנה ברורה (ס"ק א'). הרי לן ג' טעמים בתקנה זו דנטילת ידים: משום סרך תרומה, ופירש"י שגזרו חכמים שהידים שניות הם, ואוכלי תרומה צריכים ליטול ידיהם לפני אכילת תרומה, ומשו"כ גזרו גם על כל אדם האוכל פת. (ואף דלכאורה הוי כגזירה לגזירה, כבר מצינו במקומות רבים שגזרו גזירה לגזירה ואמרו כולה חדא גזירה, והארכתי בגדר זה במק"א). משום נקיות כמ"ש התוס' בחולין, ואף משום קדושה כמ"ש התוס' בפסחים, כמבואר. ואסמכוה על שתי מקראות, בברכות על הכתוב והתקדשתם והייתם קדושים, ובחולין למד רבי אליעזר בן ערך ממאי דכתיב וידיו לא שטף במים, ונחלקו רש"י ותוס' אם הוי דרשה גמורה או אסמכתא. ועוד כתב הרשב"א שדימו נטילת ידים לסעודה לקידוש ידים במקדש, או לקידוש אפר חטאת, ומשו"כ הצריכו כלי.
What this episode covers
https://chat.whatsapp.com/IA8a6GHhJNjIKxXW3ysQOs "והתקדשתם והייתם קדשים כי אני ה' אלהיכם" (כ' ז'). א בשורש המצוה "תנא והתקדשתם, אלו מים ראשונים, והייתם קדשים, אלו מים אחרונים, כי קדוש, זה שמן, אני ה' אלהיכם, זו ברכה" (ברכות נ"ג ע"ב). הרי שהסמיכו חז"ל מצות נטילת ידים לסעודה אקרא ד"והתקדשתם והייתם קדשים", אך אין זה אלא אסמכתא, ועיקר הטעם של מצוה זו מדברי סופרים מפורש במס' חולין (ק"ו ע"א): "אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה, ועוד משום מצוה. מאי מצוה, אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים, רבא אמר מצוה לשמוע דברי ר"א בן ערך, דכתיב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים, אמר ר"א בן ערך מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה. אמר ליה רבא לרב נחמן מאי משמע, דכתיב וידיו לא שטף במים, הא שטף טהור, הא טבילה בעי, אלא הכי קאמר ואחר שלא שטף טמא". ולכאורה מבואר מדברי הגמ' בסוגיא זו דיש ג' טעמים לנטילת ידים, או משום סרך תרומה, או משום מצוה לשמוע דברי חכמים, או משום דרשה לר' אליעזר בן ערך "וידיו לא שטף במים". אך באמת נראה מדברי רש"י דאביי לא בא לחלוק על ר' יצחק בר אשיאן ולא בא לחדש דבר, אך בדעת רבי אליעזר בן ערך כתב רש"י דנטילת ידים הוי דאורייתא ודרשה גמורה דרש, והתוס' חלקו על רש"י בתרתי: א. אביי חידש טעם אחר במצות נטילת ידים דהוי משום נקיות ולא משום סרך תרומה. ב. רבי אלעזר בן ערך מודה דהוי מדרבנן ואסמכוה אקרא, עי"ש. ובפסחים (קט"ו ע"א ד"ה כל) כתבו התוס' דנטילת ידים לפת הוי משום קדושה ונקיות, עי"ש. והנה מבואר בחולין (ק"ז ע"א) דנטילת ידים לסעודה צריכה כלי, וכן הוא בשו"ע (סימן קנ"ט סעיף א'), והרשב"א כתב שם בשם הבה"ג דאסמכוה אקידוש ידים ורגלים במקדש שהיה מן הכיור, או למדו כן מקידוש אפר חטאת שצריך כלי, וכך כתב שם במשנה ברורה (ס"ק א'). הרי לן ג' טעמים בתקנה זו דנטילת ידים: משום סרך תרומה, ופירש"י שגזרו חכמים שהידים שניות הם, ואוכלי תרומה צריכים ליטול ידיהם לפני אכילת תרומה, ומשו"כ גזרו גם על כל אדם האוכל פת. (ואף דלכאורה הוי כגזירה לגזירה, כבר מצינו במקומות רבים שגזרו גזירה לגזירה ואמרו כולה חדא גזירה, והארכתי בגדר זה במק"א). משום נקיות כמ"ש התוס' בחולין, ואף משום קדושה כמ"ש התוס' בפסחים, כמבואר. ואסמכוה על שתי מקראות, בברכות על הכתוב והתקדשתם והייתם קדושים, ובחולין למד רבי אליעזר בן ערך ממאי דכתיב וידיו לא שטף במים, ונחלקו רש"י ותוס' אם הוי דרשה גמורה או אסמכתא. ועוד כתב הרשב"א שדימו נטילת ידים לסעודה לקידוש ידים במקדש, או לקידוש אפר חטאת, ומשו"כ הצריכו כלי.
NOW PLAYING
נטילת ידים
No transcript for this episode yet
Similar Episodes
No similar episodes found.
Similar Podcasts
No similar podcasts found.