פרק 10 -"על כוחה של קהילה" דנה סיני

הכי חשוב שתעקבו, כי ממש כיף אצל דנה באינסטגרם: https://www.instagram.com/danulina?igsh=Mzl5aTNmanN1NHA1 דנה סיני היא נוסעת בזמן. בתרמיל שלה נמצא שני עשורים של קריירה בתחום השיווק, עשר שנים כפסיכודרמטיסטית ומגורים במספר מדינות, ביניהן פייסבוק, אינסטגרם, ניו יורק ועכשיו ג'רזי סיטי.  היא הקימה שתי קהילות את "מאמאנהטן" ו"ועד הורים" ונבחרה על ידי פייסבוק כ power admin of North America ב 2019.  את הרילוקיישן שלה היא עשתה בגיל 38 יחד עם בן זוגה והתינוקת שלהם, כשנחתו בניו יורק עם שתי מזוודות ו-ויזת תייר ועברו את המסלול למיטיבי לכת כדי לקבל את הגרין קארד. כיום, היא ממשיכה את המסע וכותבת את התסריט הראשון שלה ומייעצת לחברות ובעלי עסקים כיצד לפתח את העסק שלהם לארה"ב באמצעות מיקוד בקהילות כקהל יעד ובניית אסטרטגיית תוכן מותאמת במדיה החברתית. כיום מתגוררת בג'רזי סיטי וקודם בני יורק בכל פרק יש לנו גם המלצות למאזינים שלנו, המלצות של מקומית. אז: מה המסעדה שאת הכי אוהבת איפה שאת גרה?  אני מאמינה שפיצה צריך לאכול רק באיטליה. א ב ל -  כשהניו יורק טיימס אומר שהפיצה הכי טעימה בניו יורק נמצאת בכלל בג'רזי סיטי, אז מי אני שלא אסכים? היא גם קיבלה את המקום הראשון כפיצה הכי טובה בצפון אמריקה בשנת 2019. Pizza Razza של השף דן רייכר. מעולה שבמעולות. והמסעדה הסודית שלי במנהטן, שאני ממליצה עליה רק לחברים טובים והנה, עכשיו גם אתם יודעים, נמצאת בסמטה קטנטנה ב lower east side ושמה Freemans על שם הסמטה בה היא נמצאת. הוויב, האוכל, השכונה. ההכל. איפה את שותה את הקפה שלך?  עד לפני חצי שנה היה לי קפה קבוע ליד הבית, הבריסטות הכירו אותי, המוסיקה הייתה אחלה, יש חצר אחורית מהממת. ואז הבעלים החליט לשים שלט תמיכה בשונאינו ושני בלוני הליום של אבטיחים על השולחן המרכזי בקםה (האבטיח הוא האימוג'י שבו משתמשים שונאינו ברשתות החברתיות, כי הצבעים שלו הם כצבעי דגל פלסטין).  למזלי, יש פה מלא בתי קפה טובים בהיסטוריק דאונטאון - מה שאני לא יכולה להגיד בכלל על מנהטן. האם יש רחוב מיוחד או סוד כזה שאף אחד לא מכיר אלא אם הוא גר במקום שבו את גרה (סודות של מקומיים, זה יכול להיות רחוב מעניין, מסעדה, בר, פינת רחוב) אז סיפרתי מקודם על פרימנס, ואני אגלה שבג'רזי סיטי יש מלא מלא הפתעות כאלו. כמעט מאחורי כל בית קפה או חנות מסתתרת חצר אחורית חמודה.  האיזור של ההיסטוריק דאונטאון בנוי מבניינים מהממים מהמאה ה-19, בנייה מאד ייחודית, ויש סיפור מאחורי כל בית כאן. אני, למשל, מתגוררת בבניין בן שלוש קומות משנת 1850, שהיה בית מיילדות ולאחר מכן היה מקום המפגש של הפרלמנט המקומי. הבניין נשרף לפני המון שנים ובעל הבית שלי, שהוא אדריכל, שחזר אותו באופן מדויק ככל הניתן. לידינו יש פארק קטן ומקסים, שהפך להיות לוקיישן חם לצילומי סרטים, וכך, לפחות פעם בחודש מסתובבים לנו פה כוכבים כמו בלייק לייבלי, טימות'י שאלאמה ועוד ועוד. ג'רזי סיטי היא הסוד הכמוס של מנהטן (נמצאת 6 דקות נסיעה ברכבת מטרייבקה!) איפה את הולכת עם הלפטופ לעבוד?  אני עובדת מהבית, כי יש לי בית שכייף לעבוד ממנו. וכשצריכה "לשבור שגרה" אני יושבת ב share space  מקסים שנקרא And Co. מי שעוקב אחריי באינסטוש, אני מעלה משם סרטונים כי הוא בועת אסקפיזם מושלמת. מה שאני בעיקר אוהבת זה שהם ממש בונים שם קהילה של הממברס. יש חדר מדיטציה לצד האיזור המשותף, יש HAPPY HOURS , יש מסז' כל יום רביעי, מיטאפים. מה המאכל או המשקה האהובים עליך בעיר/מקום שבו את גרה?  הבת שלי בת העשר מכינה לי את הקפה הכי מעולה פלאס הקצפה של השמחות.  אוכל - לא משנה מה העיקר שהוא מוגש בארוחת שישי אצלנו בבית. אני אוהבת את המנהג הזה, שהתחלנו בו לפני כשלוש שנים. בחיים לא עשיתי קידוש לפני כן. מתכון: יש לך מתכון שתרצי לחלוק איתנו? עדיפות למשהו מקומי שאת ממש אוהבת או שלמדת להכין?  כשגרנו בישראל, בחיים קודמים, עבדתי במשרד יח"צ של מסעדות ושפים. אחד השפים המוכשרים במיוחד שייצגתי היה השף איל לביא (פסטיס, רוקח 73), והוא נתן לי את הטייטל "שורפת סלט". שנים הלכתי עם הטייטל הזה, ואז יום אחד החלטתי שאני מתחילה לאפות חלה. לקח לי מעל שנה(!) אבל כל שבוע התמדתי וניסיתי. בכל פעם מצאתי מתכון אחר ביוטיוב, וככה לקחתי טיפים מכל אחד מהם. היום אני כבר מתקתקת את החלות וממש אוהבת את זה.  יש לי מתכון מעולה לחלה - מצרפת כאן וגם סרטון: מתכון להכנת חלה ממוקדת להשבת החטופים מצרכי חובה: 1/2 קילו קמח מלא בתקווה (לנפות מראש יאוש) 250 מ"ל מים חמימים (שיחליפו כל דמעה) כף שמרים יבשים (שיתפיחו את האהבה) 3 כפות סוכר של מתיקות (כמו הילדים שעדיין שם) 1/3 כוס שמן זית (שיגליש את המועקה) 1/2 כף מלח (לזרות על החמאס) למריחה: כפית סילאן, מעט מים, מעט מלח רגיל אופן התפילה: נשים בקערה את הקמח, המים והשמרים ומערבבים ערבוב קצר. נוסיף את הסוכר, השמן והמלח ונערבב על מהירות גבוהה: אמונה, תקווה, כח רצון, חיבוק, אהבה, בריאות. ככה למשך 7 דקות ולא להפסיק את התפילה. כל תפילה שתמציאו - עובדת. בדקתי. במקביל: נשמן קערה - רחם של אהבה לבצק התקווה שלנו, במהלך השימון נחשוב על המשפחה, החברים ועל כל עם ישראל שמחכה להם. נוציא את בצק התקווה ונלוש כמה לישות, נטעין את הבצק בכל לישה בכוונה שישובו במהרה. נשמן מעט את הבצק בתקווה, שלא תאבד, שלא יתייבש. נניח בקערה להתפחה, שהתפילה תגדל, ונכסה במגבת. כעבור שעה וחצי: נמרח מעט שמן על השיש, ונוציא את האוויר בלישה (נעזור לבצק לנשום, אהבה צריכה נשימה.), אפשר להוסיף לבצק נשיקה (כמו זו שיקבלו כשיחזרו). נגלגל לכדור של אור ואהבה נחתוך את הבצק לשניים (כמו הלב, שנמצא גם פה גם שם) וכל חצי נחתוך לעוד שלושה כדורים: אהבה, אמונה, תקווה נרדד כל כדור עם המערוך מכאן אפשר לקלוע צמה רגילה, או להכין לחמניות 8 כמו שניתן לראות בסרטון. אני הלכתי על הלחמניות, כי אינסוף התכווננות לשובם. נסדר את החלות בתבנית עם נייר-אפייה, ולפני ההתפחה הנוספת, נמרח את הסילאן(שערבבנו עם מים ומלח). מורחת כל אחת מהחלות באהבה רבה. נשאיר להתפחה של חצי שעת רצון להגדלת האמונה. כעבור חצי שעה: נמרח שוב את החלות עם הסילאן המעורבב במים, נזרה מעל סומסום צחוק (כי אולי שכחו) וחיבוק (כי אולי לא קיבלו). זה הזמן לעוד קצת חום ואהבה: בתנור, שחומם מראש ל-190 מעלות נכניס ל20-25 דקות. אמן שיחזרו ! אם עשינו לכם חשק, וגם לך מתחשק לצאת קצת ״ממרוץ העכברים״ מוזמנת להצטרף לתוכנית הדיגיטלית של הקהילה שלנו תמצאי בה 10 הרצאות עם המומחיות שלנו בכל תחומי הרילוקיישן: חיפוש עבודה ראשונה, איך עוברים ללא דרכון זר, מיסוי ניתוק תושבות, מעבר ללא אזרחות, מיינדסט של רילוקיישן, הכנת הילדים והמשפחה ועוד כרגע בתנאים יחודיים ועם הטבת השקה מדהימה – של 100 ש"ח הנחה❤ מכאן את מצטרפת: https://nowme.ravpage.co.il/ReloShort?ref=facebook הפודקאסט בחסות: פספורטכארד רילוקיישן, מבית דיוידשילד. ביטוח בריאות מחליף קופת חולים לישראלים בחו"ל. ביטוח עם פוליסה פשוטה בעברית, שירות לקוחות זמין בעברית ובאנגלית 24/7 וכיסוי נרחב בכל מדינה בעולם. https://www.davidshield.com/landing/women_in_relocation_community