פרק 12 - עדה בונד בציפורני האויב / עדניום - החומר הכי חזק בטבע

עדה שגיא היתה לגמרי לבד כשהיא נחטפה מביתה שבניר עוז. היא פתחה לשנייה את דלת הממ"ד שלה כדי ללכת לשירותים, וכשהיא יצאה פשוט עמדו באמצע הבית שלה שבעה מחבלי נוחבה. בגיל 75, עדה היא אישה מלכותית ומעוררת כבוד, המורה המיתולוגית לערבית וללשון של העוטף, אבל בעודה עומדת שם על הדשא מחוץ לביתה, כשהזעקות מהממד של שירי ביבס השכנה באוזניה, למחבלי הנוחבה זה לא הפריע לתת לה בראש מכה עם קת של קלצ', לדקור אותה בשברייה, ולהצמיד את הרגל שלה לאגזוז של האופנוע שעליו נחטפה לחאן יונס. מה שקורה מכאן והלאה זה סיפור חטיפה יוצא דופן של אישה יוצאת דופן. לעדה יש זכרון צילומי של סוכנת מוסד, היא מתארת לנו את עזה בפרטים ובצבעים כמו שמעולם לא שמענו. בחלק א' של הפרק תשמעו על בסיס המיון והקליטה המוזר שהמחבלים בנו בחממת עגבניות כדי "לקלוט" את החטופים, על דירת האירבינבי המפוארת שאליה נלקחה בימים הראשונים, על המחבל שרצה להיכנס למקלחת ביחד עם מירב טל, אחותה לשבי, ולמה בעזה כולם כ"כ פרנואידים ממשהו שהם מכנים דורו דורו.