פרק 15 - יוסף ישראל, "מצדיע לכל אחד מהחיילים והקצינים שלי"

מה זה להיות מפקד פלוגת טנקים חטיבתית מיוחדת - בלי טנק, בלי פלוגה מרוכזת, אבל עם הרבה אחריות וצוותים שנפרסים בכל הארץ?בפרק הזה, יוסף ישראל משתף במסע יוצא דופן של פיקוד: איך הוא תפס טרמפים למוצבי החרמון והר דב, אילו דברים הוא שמע מהאלוף דוד זיני שנחרטו בליבו, ואיך הוא המשיך לפקד גם כשהפציעה הייתה אישית - מרסיסים של פצמ"ר שפגעו בו.נדבר גם על הסמ"פ שלו, איתי גלאה הי"ד, שנפל במהלך הקרבות - איך נודע לו על מותו, איך הפלוגה התגייסה מיד אחר כך וביצעה את המשימה כשלבם שבור, ואיך ממשיכים לפקד אחרי מכת לב כזו.זהו פרק על פיקוד מפוצל, על אמונה בלוחמים, ועל הנחישות להשלים משימה - גם כשהלב מדמם.בזכות הרוח - שתפו ותהיו חלק מהרוח והסיפור שלנו.