פרק 23: כולנו מחייכים כלפי חוץ, אבל לא באמת כולנו בסדר

כולנו מידי פעם עייפים, אבל לא תמיד זה מהעבודה, מהילדים או פשוט מהמרוץ של החיים…לפעמים אנחנו פשוט עייפים מלנסות להיות מי שכולם מצפים שנהיה…בפרק הזה אנחנו מדברים בכנות על החיים בעידן שבו כולנו הפכנו למחלקת יח״צ של עצמנו ,ועל הפער בין מה שרואים ברשתות לבין מה שקורה באמת מאחורי הקלעים…שיתפנו גם ברגעים האישיים שלנו — על זוגיות, הורות, לחץ, עייפות והתחושה שלפעמים אין כוח להחזיק את כל התפקידים והציפיות.דיברנו על הפחד להראות חולשה, על הקושי להיות אמיתיים דווקא עם האנשים שהכי קרובים אלינו, ועל דור שלא מפסיק לרוץ גם כשהוא כבר מותש..נגענו בשאלה עמוקה שרבים מאיתנו מפחדים לשאול: האם בתוך כל הרעש והמרדף אנחנו עדיין יודעים מי אנחנו באמת??ובעיקר ניסינו להבין למה כל כך הרבה אנשים כמהים היום לא לשלמות — אלא לאמת!!!פרק אישי, חשוף ומלא מחשבות שכל אחד ואחת מכם ימצאו בו משהו מעצמם..שתפו אותנו בתגובות איפה אתם רואים את עצמכם במרדף החיים ובהתשה של הרצון להראות שאצלנו תמיד הכל בסדר