פרק 29- על אבחונים פסיכודיאגנוסטים עם ד"ר אור ספיבק, פסיכולוג קליני מדריך

לאחרונה, ד"ר אור ספיבק, מנהל תלם פתח תקווה החליט לערוך סקר על סוגי תועלת בהכשרה בדיאגנוסטיקה- למאובחנים, להכשרה בפסיכותרפיה ולעיסוק עתידי באבחון.  ממש בסמיכות ובאופן בלתי תלוי, חזי באר, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית בהנחייתו של ד"ר יפתח יובל החליט גם הוא לערוך סקר דומה אשר התמקד ברורשאך. לאחר פרסום הממצאים התעורר ויכוח סוער רווי אמוציות בין המצדדים למתנגדים, כמעט כמו בפוליטיקה הישראלית. אני מודה שבכל פעם שההתדיינות נעשית קיצונית ותוקפנית אני תוהה האם אנחנו כפסיכולוגים קליניים לא היינו אמורים להתדיין אחרת.  תהליך ההכשרה שלנו אפוף בפחד (לפחות זו החוויה של חלק מהאנשים, נדבר על זה עוד בפרק הבא על ראיונות) והבעת דעה שהיא אחרת, לא פוליטקלי קורקט לא תמיד מתקבלת בזרועות פתוחות.  בפרק הנוכחי ניסינו לדבר באופן פתוח על ממצאי המחקרים, על מה כדאי עוד להמשיך לבדוק, על הביקורת לממצאים, על ועדת זקין מ 2008, על מתי כן אבחון עוזר, על המשאבים העצומים המושקעים בכך- עלות/ תועלת, על התוקף והמהימנות, על כתיבת הדוחות ומתן פידבק משמעותי, על חווית הנבדקים ועוד מקווה שתהיה האזנה משמעותית