פרק 33: הסיפור שלא סופר על ירמיהו הנביא ועל הקשר שלו לעלי הכהן בשילה ולאחיטוב הכהן בימי דוד

ירמיהו לא היה מהדמויות האהודות בירושלים ערב חורבן הבית. האידיאולוגיה שהוא החזיק בה היתה מנוגדת לזו של רבים מהשרים וממנהיגי העם שדגלו במרד בבבל והאמינו בהגנת האל על העיר, על המקדש ועל שושלת בית דוד שנבחרו על ידו וזכו להבטחת נצח. זו היתה גם האידיאולוגיה של ההיסטוריוגרפים המקראיים, שלמולם ניצב הנביא ערב חורבן ירושלים. עמדותיו של הנביא והיחס העויין שלו לכהנים, לבית המלוכה ולאליטה הירושלמית, והיחס העויין של רבים בירושלים אל הנביא, נקשרים כולם להגדרת מוצאו בפסוק הפותח את הספר "דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין", ולשאלות מדוע מזכירים זאת בפתיחה של הספר ומדוע מתארים נתונים אלה, בדבר היותו כהן שמגיע ממשפחה בענתות שבחבל בנימין, כחלק מהצגתו של ירמיהו? דומה שהסיפור שלא סופר על גורלם של כהני שילה ונוב, ועל הקשר שלהם למשפחת הכהנים בענתות, גם אם הוא מהימן מבחינה היסטורית, גם אם הוא יצירה היסטוריוגרפית מתחילתה ועד סופה, וגם אם הוא השלמה של פרטים על בסיס רסיסי מידע ממקורות שונים, יכול לתת עומק והבנה טובה יותר על הדעות של ירמיהו ערב החורבן של ירושלים, על השקפותיו ועל מעשיו בתקופה זו. על רקע זה אפשר גם להניח שהשיוך למשפחת הכהנים שגורשו מירושלים הוא שהציב את ירמיהו בעמדה כל כך אופוזציונרית לבית דוד, מי שהיה אחראי לגירושם לענתות למרות הנאמנות הבלתי מסוייגת של אבי המשפחה לדוד והחיסול הפיזי של משפחתו, כהני המקדש בנב. בתיאור דברי ימי ממלכת יהודה הדברים לא נאמרים בצורה מפורשת וגם ירמיהו עצמו לא נזכר בתיאורים ההיסטוריים וזוכה להתעלמות מוחלטת מצד ההיסטוריוגרפים המקראיים.