פרק 64: מגילות ים המלח ותעלומות הלשון שפתרו ושיצרו / ד"ר חנן אריאל

האם צריך לתאר מחדש את העברית בגלל המגילות, מה תרומתן הגדולה למחקר העברית, ועל התרומה שיש למגילות בהכרת מסורות דיבור שלא הכרנו. *** באיזה כתב כתבו את המגילות שנמצאו באזור ים המלח - בכתב שלנו או בכתב העברי העתיק, האם לשון המגילות דומה יותר ללשון המקרא או ללשון חז"ל, והאם הארמית והיוונית השפיעו עליהן. בשיחה עם ד"ר חנן אריאל דיברנו על מגילות ים המלח (ובשמן האחר: מגילות מדבר יהודה או מגילות קומראן) ועל תעלומות הלשון שפתרו וגם יצרו. המגילות שינו את הבנתנו בכל הקשור להתפתחות ההיסטורית של העברית ורובדי הלשון שלה כי יש בהן מאפיינים משולבים גם של לשון המקרא וגם של לשון חז"ל, וגם מאפיינים הייחודיים לה. בפרק הוצגו שתי גישות לשאלה כיצד להסביר את לשון המגילות, וגם דנו בשאלה אם אפשר להכריע בין הגישות. עוד עסקנו באוצר המילים של המגילות ובתרומתן לעברית, דיברנו על צורות מיוחדות (למשל: הואה=הוא, אתמה=אתם), בהבדלי הכתיב בין התנ"ך שלנו המבוסס על נוסח המסורה ובין הנוסח של התנ"ך המשתקף מהמגילות, ובתרומה שיש למגילות להכרת המסורות הלא טברניות של המקרא. בתחילת הפרק יש רקע קצר על המגילות - כיצד השתמרו אלפי שנים, איך מצאו אותן, כמה מגילות נמצאו, וגם סקרנו בקצרה את המגילות המרכזיות שנמצאו - מקראיות וחוץ מקראיות (מגילת ישעיהו, מלחמת בני אור בבני חושך, ברית דמשק, סרך היחד ועוד). *** ד"ר חנן אריאל - חבר סגל בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב; חוקר את העברית הקלאסית והעברית של ימי הביניים. עבד בעבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית בתחום מגילות קומראן הלא־מקראיות, ופרסם כמה מאמרים בתחום לשון המגילות. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il