פרק 65: הרב קוק נגד בן-יהודה / הרב פרופ' נריה גוטל

על גישתו של הרב קוק לעברית: ערך לאומי או אמצעי לדבר נעלה יותר, האם בשיעוריו הוא דיבר בעברית או ביידיש והאם הוא חידש מילים בעברית, וגם: האם תמיד הוא כתב בניסוחים פתלתלים ומורכבים וגם דיבר ככה? – על גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשפה העברית. ** האם ראה הרב קוק בעברית ערך עליון, כמו בן יהודה, או שהוא תיעדף ערכים אחרים? האם הרב קוק העדיף ללמד בעברית גם אם חלק מהשומעים לא יבינו את דבריו או שהוא העדיף ללמד ביידיש כדי שכולם יבינו? בשיחה עם הרב פרופ' נריה גוטל דיברנו על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ויחסו לשפה העברית: מה הייתה גישתו בפרשת "מלחמת השפות", האם הוא חידש מילים בעברית, ומה לדעתו המבטא המדויק ביותר: האשכנזי (שלו מבית), הספרדי או התימני. עוד דיברנו על חלופת המכתבים בין הרב קוק ובין אליעזר בן יהודה, באיזה שפה דיבר הרב קוק בשיעורים בביתו ומה גרם לו לשנות את שפתו, באיזו שפה נמסרו בשיעורים בישיבה המרכזית העולמית ואם בתוכנית הלימודים שם שיבצו שיעורי לשון ודקדוק. גם דיברנו על הספר הייחודי שכתב הרב קוק "ריש מילין" שעוסק בסוד האותיות בעברית, עסקנו בתפיסה ההיסטוריוסופית של הרב כולל ההשלכות שלה על עולם הלשון, ולקראת סיום שאלתי על "השפה הקוקניקית" של הרב קוק - האם תמיד הוא כתב בשפה עשירה, ארוכה, מסורבלת ובלי סימני פיסוק (ראו בדוגמה למטה) או שבצעירותו הוא התנסח אחר וגם האם הרב קוק דיבר כמו שהוא כתב. *** הרב פרופ' נריה גוטל לימד באוניברסיטת בר אילן ובבית בבית הספר לחינוך, במכללת ליפשיץ, הרצוג ואפרתה. היה נשיא מכללת אורות ישראל, כתב מאמרים וספרים בתחומים שונים, כולל על נושא הפרק שלנו – הרב קוק בדגש על יחסו לשפה העברית. היום הוא ראש מחלקת המחקר ב"מרכז תורה ומדינה", ורב קהילה בירושלים. ** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il