פרק 81 – "הדחף שנשאר"

"25 שנה לא היה לי יום נקי אחד, הכי הרבה שהחזקתי – ארבע שעות.” דחף הוא מנגנון אנושי בסיסי. ניסיון מהיר של המערכת להשיב איזון, גם אם לרגע. בפרק הזה הדחף מקבל קול – לא כהגדרה, אלא כחוויה שמנהלת חיים שלמים. ערן, מכור בהחלמה, משתף בכנות: “הרצון להשתמש עלה על כל דבר – משפחה, ילדים, עבודה. מהרגע שקמתי עד שהלכתי לישון.” השימוש מתקיים לצד הכול: צבא, זוגיות, עבודה, ילדים. חיים שנראים מתפקדים – ונוכחות שנשחקת. “גידלתי ילדים, עבדתי – אבל לא הייתי נוכח. הייתי סוכן כפול בבית שלי.” גם כשהכול מתפרק –הדחף ממשיך לנהל. “לא משנה לאיזו תחתית הגעתי – לא יכולתי לוותר.” והרגע שבו משהו משתנה, מתוך הסכמה פנימית כואבת. קול שמגיע מבפנים ואומר: אם לא תעשה משהו – אתה מאבד את החיים שלך. גם בהחלמה, הדחף לא נעלם. הוא נוכח יום־יום – אבל היום יש דרך אחרת לעמוד מולו. ובסיום, ערן מעביר מסר פשוט וברור-   למשפחות – לפני שיוצאים למאבק מול ההתמכרות, צריך לעצור ולטפל בעצמכם. ולמי שמתמודד – “יש תקווה. אפשר להישאר נקי. יום־יום.” לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם, מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.