פרק 88: חרוז שחושף סודות של 1,000 שנה / ד"ר יעקב עציון

מי המציא את החריזה בשירים - היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים.***אנחנו יודעים איך ביטאו מילים בעברית לפני יותר מאלף שנה(!) אע"פ שאז לא היו הקלטות ועדיין לא המציאו את סימני הניקוד! אחת הדרכים המפתיעות ביותר לכך היא החרוזים. בחריזה של הפיוטים הקדומים מתגלות מילים בהגייה שונה ממה שאנו מכירים היום, ובשיחה עם ד"ר יעקב עציון גילינו דברים מרתקים כמו שבעבר הכול הגו סיומת -ךְ לזכר בתפילה כך שגם יוצאי אשכנז הגו "נקדישךְ ונעריצךְ" וכן שהם לא הגו קמץ אל"ף O אלא לפי החריזה של קמץ עם פתח יש עדות שגם הם הגו קמץ A כמו יוצאי ספרד.בפרק גם נגענו בשאלת חירות המשורר ושינויים מכוונים, הדגמנו סוגי חריזה "משונה" בפיוטים הקדומים (למשל חריזה של מילה בדגש במילה בלי דגש, מילה במלעיל עם מילה במלרע), וכן עלתה שאלת מקור המילים מתחום השירה והדקדוק: חרוז, בית, נושא, נשוא, בניין.בפרק עסקנו במילים הללו ובהגייתם:נמֵל / נמָל (וגם: איך לאה גולדברג קשורה לכאן)אגרטֵל / אגרטָלרֶגֶב / רָגָבפרוזדור / פרוזדוד קְלָף / קֶלֶף דִיר / דֵיראפיקומָן /אפיקומֵןשוּמָן / שוֹמֶןחוּמָש / חוֹמֶששרפרַף / שרפרֵףרב הַאי / הָאֵיי גאוןביתָר / ביתֵרקצָר / קצֵרהאות קוּ"ף / קוֹ"ףסימן הניקוד קמָץ / קמֵץאֵב / אָב (מלשון איבי הנחל, נקטף באיבו)***ד"ר יעקב עציון - חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ומרצה ללשון במכללות להוראה, ומרכז התוכנית לעריכה לשונית במכללת הרצוג.כתב טור לשוני בעיתון מקור ראשון במשך כמה שנים, ובהמשך טוריו יעלו לכאן, לאתר לשוניאדה.***הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il