פרק 88 - "זה רק קנאביס?"

קנאביס הפך בשנים האחרונות לחלק מהשגרה. נוכח, מקובל, כמעט מובן מאליו. “זה רק קנאביס” — משפט שחוזר על עצמו, ומטשטש לא מעט ממה שקורה מתחת לפני השטח. אבל עבור חלק מהאנשים, הוא לא רק מרגיע, הוא גם מרחיק. “היו שנים של הנאה מהקנאביס… הוא עזר לי רגשית. אבל בשלב מסוים — הוא הפך להיות המרכז של הכול.” בפרק הזה אני מארחת את שלומי סינגר — מכור בהחלמה, מטפל ומנחה קבוצות בתחום ההתמכרויות ובפוסט־טראומה. דרך הסיפור האישי שלו אנחנו נוגעים בהתמכרות לקנאביס בלבד — בלי חומרים “קשים”, בלי דרמות חיצוניות גדולות — אבל עם תהליך איטי, מתמשך, כזה שלא מרגיש מסוכן בזמן אמת. “לא נהייתי מכור ביום אחד… זה היה תהליך של שנים, עד שלא יכולתי להפסיק.” ובשלב מסוים — גם כשזה כבר לא עובד — אי אפשר לדמיין את החיים בלעדיו. “לא מסוגל לחשוב על חיים בלי קנאביס… זה מפחיד.” מתוך הדרך ששלומי עבר, אנחנו מתקרבים לשאלות שלא תמיד שואלים: איך חומר שנתפס כקל הופך להיות אמצעי קבוע לבריחה? מה קורה כשהוא כבר לא רק עוזר — אלא גם יוצר את הפער? ואיך נראית נקודת המפנה, כשמבינים שהדרך הזו כבר לא עובדת? “הייתי סטלן מתפקד… ובדיעבד — החיים שלי לא היו מנוהלים.” פרק על התמכרות שלא תמיד רואים, ועל חומר שהסכנה שבו — לפעמים — היא דווקא בזה שהוא לא מרגיש מסוכן. לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם, מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.