פרק 91 – " מקום להישען עליו"

רובנו לא עוצרים לחשוב על זה, אבל אחד התהליכים המשמעותיים בהתפתחות של אדם הוא היכולת לפתח בתוכו מקור פנימי של ביטחון, ערך ויציבות. מקום שמאפשר להתמודד עם פחד, כאב, אכזבה ומשברי חיים, מבלי לאבד את עצמנו בתוכם. כשאותו בסיס פנימי אינו נבנה במידה מספקת, מתחיל לעיתים חיפוש ארוך אחר מה שחסר בפנים. מערכות יחסים, הישגים, ריגושים, התנהגויות כפייתיות או חומרים – כולם יכולים להפוך, בדרכים שונות, לניסיון למצוא בחוץ את מה שקשה להחזיק מבפנים. בפרק הזה יקי בביץ, מכור בהחלמה כבר למעלה משמונה שנים, שף בבית מאזן וסטודנט לפסיכותרפיה, משתף בכנות יוצאת דופן במסע חייו. מסע שמתחיל בילד חכם, מרצה ומצליח כלפי חוץ, ממשיך דרך שנים של חרדה, חוסר שקט, ריגושים, שימוש בחומרים ואלכוהול, ונוגע גם בתלות באנשים ובקושי להתמודד עם כאב ומשברי חיים. במבט לאחור, יקי מתאר כיצד לאורך שנים חיפש בחוץ את מה שלא הצליח למצוא בפנים. ביטחון, שקט, תחושת ערך ויכולת להתמודד עם עצמו ועם העולם. אולי יותר מכל, הדבר הזה מתמצה במשפט אחד שהוא אומר במהלך הפרק: "לא ידעתי מי אני לפני הגמילה." זו שיחה על התמכרות, אבל לא פחות מכך על התפתחות נפשית. על הקשר של אדם עם עצמו. על המחיר של חיים ללא עוגן פנימי יציב. ועל האפשרות לבנות אותו מחדש, גם אחרי שנים של פחד, סבל והישענות על מקורות חיצוניים. ובתוך כל אלה נשאר גם מסר של תקווה: "כשנראה שאין אפשרות — זה באמת אפשרי לעצור את הסבל הזה." לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם, מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.