פרשת משפטים: תורה שבעל פה וחידוש הדורות

הפרשה "משפטים" נבחנת במקור זה כהמשך למתן תורה בהר סיני, אך בניגוד לעשרת הדיברות הכלליות, היא מתמקדת בפרטי המצוות וב-613 התרי"ג מצוות הנגזרות מהן. הפרשה נראית כמי שמקבצת נושאים מגוונים ולכאורה לא קשורים זה לזה, כמו דיני עבדות, יחסים כלכליים וחברתיים, דיני ממונות, ענישה, אחריות חברתית, יחסי אישות, איסור עבודה זרה, איסור ריבית, איסור לקלל שופטים, איסור שבועת שקר, איסור עוול במערכת המשפטית, חובות החגים, איסור בשר בחלב, הנהגת העם במדבר, איסור כישוף, ועוד. השיעור מדגיש את ההסכמה הבלתי מותנית של עם ישראל לקיים את התורה באמירת "נעשה ונשמע", ומסביר כי ההבנה האמיתית של התורה מתאפשרת רק דרך קיום המצוות בפועל. לבסוף, המקור מדגיש את הצורך בתורה שבעל פה ובחכמים שידעו לפרש ולהתאים את התורה לכל דור ומצב, תוך שמירה על האורתודוקסיה ודחיית רפורמות.