Psychology of the DAF Sexuality, Love and Lust Shabbos 117 Rabbi Simcha Feuerman LCSW-R DHL

DAF YOMI from a psychological perspective. Mareh Mekomos 117b אָמַר רַב אָשֵׁי: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב כָּהֲנָא דְּנָקֵט תַּרְתֵּי וּבָצַע חֲדָא. אָמַר: ״לִקְטוּ״ כְּתִיב. רַבִּי זֵירָא הֲוָה בָּצַע אַכּוּלַּהּ שֵׁירוּתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא מִיחְזֵי כְּרַעַבְתָנוּתָא? אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּכׇל יוֹמָא לָא עָבֵיד, וְהָאִידָּנָא הוּא דְּקָעָבֵיד — לָא מִיחְזֵי כְּרַעַבְתָנוּתָא. רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי כִּי מִיקְּלַע לְהוּ רִיפְתָּא דְעֵירוּבָא — שָׁרוּ עִילָּוֵיהּ, אָמְרִי: הוֹאִיל וְאִיתְעֲבִיד בַּהּ חֲדָא מִצְוָה — לִיתְעֲבִיד בַּהּ מִצְוָה אַחֲרִינָא. Rav Ashi said: I saw that Rav Kahana took two loaves in his hand and broke one, not both at once. He said in explanation that it is written: “They collected double the bread,” meaning that one collects and holds two loaves together, but need not break both. Rabbi Zeira would break off a piece that would suffice for his entire meal. Ravina said to Rav Ashi: Doesn’t that appear like gluttony? Rav Ashi said to him: Since on every other day he does not do this and now he is doing so, it does not appear like gluttony. Rabbi Ami and Rabbi Asi, when the bread from the eiruv would happen to become available to them, they would begin and recite the blessing over it. They said in explanation: Since one mitzva was performed with it, let an additional mitzva be performed with it. רש״י שם בצע לכוליה שירותיה - פרוסה גדולה ודי לו בה לאותה סעודה ולכבוד שבת ונראה כמחבב סעודת שבת להתחזק ולאכול הרבה: טור א״ח ער״ד ומצוה לבצוע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה מפני שנראה כמחבב סעודת שבת שחפץ לאכול בה הרבה ולא מיחזי כרעבתנותא כיון שאינו עושה כן בחול ש״ע א״ח ר״מ אם היה נשוי לא יהא רגיל ביותר עם אשתו אלא בעונה האמורה בתורה ... ואף כשהוא מצוי אצלה לא יכוין להנאתו אלא כאדם שפורע חובו שהוא חייב בעונתה ולקיים מצות בוראו שיהיו לו בנים עוסקים בתורה ומקיימים מצות בישראל וכן אם מכוין לתקון הולד שבששה חדשים אחרונים יפה לו שמתוך כך יצא מלובן ומזורז שפיר דמי. ואם הוא מכוין לגדור עצמו בה כדי שלא יתאוה לעבירה כי רואה יצרו גובר ומתאוה אל הדבר ההוא: הגה גם בזה יש קבול שכר אך (טור) יותר טוב היה לו לדחות את יצרו ולכבוש אותו כי אבר קטן יש באדם מרעיבו שבע משביעו רעב אבל מי שאינו צריך לדבר אלא שמעורר תאותו כדי למלאות תאותו זו היא עצת יצר הרע ומן ההיתר יסיתנו אל האיסור ועל זה אמרו רבותינו ז"ל המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי: רמב״ם הלכות שבת ל:יד תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה מֵעֹנֶג שַׁבָּת הוּא. לְפִיכָךְ עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַבְּרִיאִים מְשַׁמְּשִׁין מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. Marital relations is from the delights of Shabbat. Therefore Torah scholars [fulfill] their [set] time from one Shabbat night to [another] Shabbat night. So, perhaps just as it is not רעבתנותא to eat with gusto perhaps even the recommended voluntary abstentions of Shulkhan Arukh do not apply on shabbos.