פוליטיקה ארגונית: להפסיק לשנוא ולהתחיל לעבוד

אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שמישהו אמר לי שהוא "לא סובל פוליטיקה ארגונית" הייתי יכולה לממן לעצמי סטארט־אפ.זו תגובה כמעט אוטומטית, רגשית, מקוטבת. אבל הגיע הזמן להכיר באמת הפשוטה: פוליטיקה ארגונית היא לא סטייה מהנורמה, היא חלק בלתי נפרד ממנה.כן, יש פוליטיקה רעילה.מניפולציות, הסתרות, שיח מאחורי גב, הדרות מכוונות, חוסר אמון מובנה, תחושה שבכל תזוזה מישהו מחפש איפה להכשיל אותך. אלה ביטויים מוכרים ולעיתים קשים של סביבה ארגונית לא בריאה.זו הפוליטיקה שקיבלה שם רע, ובצדק.אבל לא כל פוליטיקה היא כזו.יש גם פוליטיקה לגיטימית.כזו שנולדת כשצריך להניע מהלך, לייצר שינוי, להוביל יוזמה שחוצה גבולות ארגוניים.במצבים כאלה, העבודה הפוליטית היא לא בגדר מותרות – היא תנאי בסיסי להצלחה.זה אומר להבין את המפה. לדעת מי מושפע, מי מרוויח, מי חושש להפסיד. לזהות אינטרסים, לנהל דיאלוגים מקדימים, ולבנות שותפויות לא רק סביב השולחן אלא גם מאחורי הקלעים.העבודה הפוליטית היא לא בזבוז זמן. היא חיסכון.כל פרויקט משמעותי שדורש שיתוף פעולה ארגוני מצריך הכנה. לא רק ברמת התוכן, אלא גם ברמת האנשים.כשנכנסים לישיבה בלי לבנות מראש קונצנזוס, בלי להשקיע ביחסים, אנחנו בעצם מבקשים מההתנגדות לצוץ ואז נופתע שהיא תגיע.ופה מגיעה הנקודה הכואבת:רבים עושים את כל מה שנדרש אבל מתמרמרים על עצם הצורך."למה אני צריכה להתעסק עם השיט הזה?" "זה לא התפקיד שלי." אז כן, זה כן התפקיד שלך. לא כי מישהו מגלגל אליך אחריות, אלא כי בלי זה שום דבר לא יתקדם.שורה תחתונה:פוליטיקה ארגונית היא לא לכלוך שצריך להיזהר ממנו. היא מרחב שצריך להבין, לנהל, ולהתנהל בתוכו.כל ניסיון לדחוק אותה החוצה רק הופך אותה לפחות נשלטת ויותר מסוכנת.מי שרוצה להוביל, צריך גם לדעת לנווט. לא בכוח, לא בתחבולות אלא בחוכמה, ברגישות, ובתכנון מקדים.קבלו פרק קצר וקולע.מסכימים? אשריכם. לא מסכימים? דברו איתי.