קריאת האינסוף: סוד הקורבנות והמוסר האלוקי בפרשת ויקרא

הטקסט בוחן את הקשר המהותי בין עבודת הקורבנות לבין המוסר האנושי, תוך הדגשה שערכי צדק חברתי אינם יכולים להתקיים בנפרד מהמקור האלוקי. המחבר מבקר את הנטייה המודרנית לאמץ "רוחניות" ומוסר אוניברסלי ללא מחויבות דתית, וטוען כי התבטלות האדם מול האינסוף היא הבסיס ההכרחי להרמוניה חברתית אמיתית. דרך ניתוח ההבדל בין קורבן ה"עולה" לקורבן ה"שלמים", מוסבר כי השלום בין בני אדם דורש תשתית של קדושה ומסירות נפש כלפי הבורא. המאמר אף מציג את המחלוקת בין הפילוסופיה המצמצמת של שפינוזה לבין תפיסתו של הרב בן אמוזג, הרואה במצוות המעשיות תכלית רוחנית עליונה. לסיכום, מודגש כי השגת האלוקות אינה מסתכמת ברעיון מופשט, אלא מחייבת ירידה למעשה וטהרה המרוממים את הקיום האנושי אל מעבר למוסר הטבעי.