קטן במלאכת שבת

https://chat.whatsapp.com/DVfT7edCtkxBYAqEN9T5jf "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך" (שמות כ' י'). "ובנך ובתך אלו הקטנים, או אינו אלא הגדולים, אמרת הרי כבר מוזהרין הם, אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על שביתת הקטנים, וזה ששנינו קטן הבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך" (רש"י). ומקור דבריו אלה מהמכילתא עי"ש, והנה רש"י ציין להמבואר (שבת קכ"א) קטן הבא לכבות וכו', ושם מבואר דאין האב מצווה אלא בקטן העושה על דעת אביו, אבל בעושה לדעת עצמו אין איסור על האב, אך מדברי האבן עזרא כאן משמע דבכל ענין מצווה האב על שביתת בנו הקטן, וז"ל "בנך ובתך הקטנים שביתתן עליך ואתה חייב לשמרם שלא יעשו דבר שהוא אסור לך לעשותו, וככה עבדך ואמתך שהוא ברשותך אתה חייב שתשמרהו ולא תניחהו שיעבוד לאחר", וגם מלשון החינוך (במצוה ל"ב) בשם הרמב"ן משמע דמצווה על שביתת בנו הקטן בכל ענין, וז"ל "אבל על מלאכת בהמתו לא מיחייב אלא שמוזהר עליו בלאו כמו במלאכת בנו הקטן ועבד כנעני", אבל באמת כתב הרמב"ן להדיא בפרשתנו דאין איסור על האב אלא בעושה בנו על דעתו, ונראה לכאורה דגם החינוך מודה בזה אלא שקיצר בלשונו ואפשר דכך גם כוונת האב"ע, וצ"ע עדיין. והנה המנחת חינוך שם תמה על דברי החינוך דאב מצווה על שביתת בנו ובתו וכתב דלא מצא כן בשום מקום ואין בזה איסור אלא משום לא תאכילום והיינו דוקא אם הוא מכשילו בידים עי"ש, ותימה שנעלם מעיני המנ"ח דברי המכילתא ורש"י והרמב"ן המפורשים. ו