רבנו גרשום מאור הגולה: מנהיגות, תקנות ומורשת אשכנז

המקורות שסופקו עוסקים באופן מקיף בדמותו של רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה), ביוגרפיה, יצירתו הספרותית וההלכתית, והתקנות המפורסמות שתיקן. ניתן לחלק את המקורות לקטגוריות הבאות:ערכים ביוגרפיים ואנציקלופדייםויקיפדיה (עברית ואנגלית): ערכים המפרטים את תולדות חייו (נולד במץ, פעל במגנצא), משפחתו (כולל הטרגדיה של בנו שהמיר את דתו), רבותיו (רבנו ליאונטין) ותלמידיו (שהיו מורי רש"י). הערכים סוקרים גם את יצירתו הספרותית והאגדות שנקשרו בשמו,.חב"דפדיה ואתר בית חב"ד: מקורות אלו מרחיבים על חייו, כוללים התייחסות של הרבי מליובאוויטש למשמעות התואר "מאור הגולה" כמי שהאיר את הגלות על ידי הגנה על כנסת ישראל (האישה) מפני גירוש כפוי, ומספקים רשימת עובדות מרכזיות עליו,,.Orthodox Union (OU) ואתרים נוספים: ביוגרפיות קצרות המתארות את מנהיגותו בישיבת מגנצא, תקנותיו ופיוטיו,.ויקיטקסט (דף מחבר): ריכוז נתונים יבשים אודות שנות לידתו ופטירתו ורשימת כתביו הזמינים.חרם דרבנו גרשום (התקנות)ניתוח הלכתי והיסטורי: מספר מקורות עוסקים בהרחבה בתקנות המרכזיות: איסור ריבוי נשים, איסור גירוש אישה בעל כורחה, ואיסור קריאת מכתבי אחרים. המקורות דנים בסיבות לתקנות (מוסריות, כלכליות, שלום בית) ובתוקפן,.תוקף החרם וזמנו: מאמרים המנתחים את השאלה האם החרם הוגבל לאלף החמישי (עד שנת 1240) או שהוא נצחי, וכיצד התייחסו לכך פוסקים שונים (כגון הרשב"א, השו"ע והרמ"א). כמו כן נדונים החריגים לחרם ("היתר מאה רבנים", מצבי קיצון),.הקשר גיאוגרפי: מקורות הדנים בהתקבלות החרם בקהילות אשכנז לעומת ספרד וארצות האסלאם, ובמעמד התקנות במשפט הישראלי כיום,,. כמו כן הוזכר מאמר אקדמי על התקבלות החרם בפולין.יצירה ליטורגית ותורניתפיוט "זכור ברית": סופק הטקסט המלא של הפיוט "זכור ברית אברהם" מתוך ויקיטקסט, לצד ערך המנתח את הפיוט, הרקע ההיסטורי לכתיבתו (גזירות תתנ"ו ורדיפות אחרות) ומבנהו האמנותי.פירוש לתלמוד: אזכור פירושו למסכת מכות ופירושים נוספים המיוחסים לו ("קונטרס מגנצא"),.מאמרי מחקר וסינתזהמנהיגות וזהות: מאמר מקיף המנתח את פועלו של רגמ"ה על רקע המעבר מהמרכז התורני בבבל למרכזים המתפתחים באירופה, ואת תרומתו לעיצוב הזהות האשכנזית.רשימות מקורות: כותרים של מאמרים נוספים ומחקרים, כגון עבודתו של ד"ר שלמה אידלברג על חייו ותשובותיו של רבנו גרשום,.