רבי משה קורדובירו (הרמ״ק) – האיש שסידר את הקבלה והפך מיסטיקה לדרך חיים

המקורות שסופקו מציגים תמונה רחבה ומקיפה על חייו, הגותו ויצירתו של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק), וכן על הסביבה הרוחנית בצפת של המאה ה-16. ניתן לחלק את המקורות לקטגוריות הבאות:ביוגרפיות וסקירות היסטוריות (בעברית ובאנגלית) מקורות רבים מספקים סקירה ביוגרפית על חיי הרמ"ק, מלידתו (ככל הנראה בשנת 1522) ועד פטירתו בצפת בשנת 1570. המקורות מתארים את לימודיו אצל רבי יוסף קארו ורבי שלמה אלקבץ, את עמידתו בראש ישיבה בצפת, ואת הפיכתו לדמות מרכזית בעולם הקבלה טרם עליית האר"י. מקורות אלו מתארים גם את הקשר המיוחד וההעברה הבין-דורית בינו לבין האר"י (רבי יצחק לוריא), כולל סיפור הלווייתו של הרמ"ק והספדו על ידי האר"י. בין המקורות בקבוצה זו ניתן למצוא מאמרים מאתרי יהדות שונים כמו חב"ד, ברסלב, הידברות, המאיר לארץ, וכן ערך מוויקיפדיה.ניתוח אקדמי ותיאולוגי מעמיק חלק מהמקורות מציעים ניתוח מעמיק יותר של שיטתו הקבלית של הרמ"ק:עבודת דוקטורט ומחקר: המקור "Fathoming The Heights" מציג מחקר מעמיק (דיסרטציה) על חייו, עבודתו והחסידות העיונית של הרמ"ק, עם דגש על החיבור "ספר גירושין" והפרקטיקות המיסטיות של גירושין (שיטוט בקברי צדיקים).השוואות תיאולוגיות: מקורות מסוימים משווים בין קבלת הרמ"ק (המכונה "עולם התוהו" או שיטת ההשתלשלות) לבין קבלת האר"י (עולם התיקון), ומסבירים את ההבדלים הפילוסופיים ביניהן, כמו היחס לפנתאיזם.ניתוח ספרותי: המאמר "אדריכל הסוד" מהספרייה הלאומית מנתח את הרמ"ק כמי שהפך את הקבלה למערכת פילוסופית סדורה, וסוקר את כתבי היד והדפוסים של ספריו באוסף גרשם שלום.מקורות המתמקדים בחיבורים ספציפיים ישנם מקורות המוקדשים לספרים ספציפיים שכתב הרמ"ק:תומר דבורה: מספר מקורות מתמקדים בספר המוסר הקבלי הזה, המבוסס על י"ג מידות הרחמים, ומציעים גישה לטקסט המלא, תרגומים או תקצירים.אור נערב: מקורות המציגים ספר זה כמבוא לקבלה, המיועד להצדיק את לימוד חכמת הנסתר ולהנגיש אותה.פרדס רימונים ואלימה רבתי: מוזכרים כחיבורים המרכזיים והשיטתיים ביותר שלו, העוסקים במבנה הספירות וההנהגה האלוהית.תפילה למשה: מוצג כתב יד מאוסף ברגינסקי של סידור עם כוונות הרמ"ק.הקשרים היסטוריים ודמויות קשורות מספר מקורות מספקים רקע על דמויות וזרמים שהשיקו לפועלו של הרמ"ק:רבי יוסף קארו: ביוגרפיה של רבו של הרמ"ק בהלכה, המתארת את האווירה בצפת ואת הקשר ביניהם.תנועת המוסר: סקירה היסטורית של תנועת המוסר (אם כי המיקוד שם הוא ברבי ישראל מסלנט ולא ישירות ברמ"ק, ספרו "תומר דבורה" נחשב לטקסט מכונן בתחום זה).הלכה וקבלה: דיון על המתח והשילוב בין פסיקה הלכתית לבין מקורות קבליים כמו הזוהר.לסיכום, המקורות שסופקו מקיפים את דמותו של הרמ"ק ממגוון זוויות: היסטורית-ביוגרפית, תיאולוגית-מחקרית, וביבליוגרפית (סקירת ספריו), הן בעברית והן באנגלית.