ראש השנה של הנשמה: לגלות את האלוקות בתוך ה'יעקב' שבנו

הפרק מוקדש ליום י"ט בכסלו, "ראש השנה לחסידות", יום שבו אנו חוגגים את גאולת אדמו"ר הזקן ואת הילולת המגיד ממזריץ'. השיחה צוללת אל המשמעות העמוקה של המעבר מיום י"ח בכסלו לי"ט בכסלו, דרך העיקרון ש"נעוץ סופן בתחילתן" – התכלית של כל לימוד ה"היום יום" מתגלה דווקא ברגעים אלו. במרכז הפרק אנו מלבנים את המושג משפט לאלוהי יעקב:• יעקב מול ישראל: אנו בוחנים את ההבדל בין דרגת "ישראל", המייצגת אלוקות גלויה ("אל שורר בקרבו"), לבין דרגת "יעקב" המייצגת את העבודה בתוך חשיכת הלילה והגלות.• הדין של י"ט בכסלו: ביום זה הקדוש ברוך הוא בודק כמה מהאלוקות של דרגת ה"ישראל" הצלחנו להוריד ולגלות בתוך חיי היום-יום הפשוטים של ה"יעקב" שבנו.• לימוד מול דרכי החסידות: הפרק מסביר את ההבדל שבין צבירת ידע חסידי לבין אימוץ "דרכי החסידות", שהן היכולת לראות את כל עם ישראל כמשפחה אחת גדולה באהבה עצומה.• התשוקה למהות: אנו נזכרים בקריאתו המרעישה של אדמו"ר הזקן ברגעי דבקותו: "איני רוצה במאומה... אני רוצה רק אותך לבד", ומבינים שזוהי השאיפה שאליה כל אחד יכול וצריך לחתור.הפרק מסתיים בהסבר על שמו של אדמו"ר הזקן, שניאור, המייצג "שני אורות" – אור הנגלה ואור הנסתר, וכיצד הכוח של שניהם יחד יוצר את המילה "אהבת" (פעמיים "רז" בגימטריה), המהווה את הבסיס לאהבת השם ואהבת ישראל.ניתן לדמות זאת לאדם החופר מנהרה בין שני עולמות: עולם ה"ישראל" הקדוש והמואר, ועולם ה"יעקב" הארצי והחשוך. י"ט בכסלו הוא הרגע שבו הקירות נופלים, והאור הגדול של השמיים מתחיל לזרום פנימה ולהאיר את המקומות הכי נמוכים ויומיומיים של חיינו.