שיבת הבכור: למה המערב כועס - ולמה הוא צריך את ישראל

המקורות שסופקו הם למעשה לקט קטעים מתוך מאמר הגותי מרכזי אחד, המשלב בתוכו התייחסויות למספר מקורות משנה תיאולוגיים והיסטוריים.להלן פירוט המקורות כפי שהם משתקפים בטקסט:1. המקור הראשי: מאמרו של אברהם גולדשטיין הטקסט המרכזי הוא מאמר בשם "שיבת הבכור: בין 'האב הנעדר' ל'אב הרחמן'" (מופיע גם תחת הכותרת באנגלית: "The Eternal Father: Jacob, Benamozegh, and the Western Crisis"), שנכתב על ידי אברהם גולדשטיין. המאמר מוגדר כ"מסע תיאולוגי-אקטואלי" ומטרתו לחבר בין סיפורו המקראי של יעקב אבינו לבין משבר הזהות של המערב כיום.2. מקורות המשנה עליהם מתבסס המאמר בתוך הניתוח של גולדשטיין, נעשה שימוש אינטנסיבי בשלושה מוקדי ידע עיקריים:כתבי הרב אליהו בן-אמוזג: המאמר מסתמך בהרחבה על משנתו של הרב בן-אמוזג כדי לבסס את התשתית הפילוסופית. ספציפית מוזכרים שני חיבורים שלו:"תיאולוגיה דוגמטית": מקור זה משמש להצגת הסכנה שב"פנתאיזם" (זיהוי האל עם הטבע) ולביסוס הצורך בקיומו של "מוחלט" שמעל לטבע כדי לאפשר רצון חופשי ומוסר."ישראל והאנושות": חיבור זה משמש להסברת תפקידו של עם ישראל כ"בן הבכור" וככהן לאנושות כולה, וכן להצגת ה"נואחיזם" (דת בני נח) כפתרון אוניברסלי לאומות העולם.הגות עכשווית - פרופ' רוברט ג'ורג': המאמר מצטט מדבריו של פרופ' ג'ורג' (המוגדר כאחד מהוגי הדעות המובילים בארה"ב) כדי לאבחן את המצב הסוציולוגי והרוחני של המערב. מקור זה מספק את המושג "היעדר אב" (Fatherlessness) כשורש המשבר המערבי, ומקשר בין מרד באלוהים לבין האנטישמיות המודרנית.המקור המקראי ופרשנות קלאסית: הבסיס לדיון הוא ספר בראשית, פרשת "ויחי". המאמר מתמקד בשתי סצנות:השבועה של יעקב ליוסף שלא להיקבר במצרים.ברכת יעקב לנכדיו, אפרים ומנשה, ושיכול הידיים. בנוסף, מוזכרת פרשנותו של רש"י (רבי שלמה יצחקי) לסיבות בגינן יעקב סירב להיקבר במצרים (צער הגלגול, עבודה זרה וכו').לסיכום, המקור שסופק הוא סינתזה המשתמשת בפרשנות המקרא ובכתבי בן-אמוזג כדי להציע מענה למצוקה התרבותית המודרנית אותה מתאר פרופ' ג'ורג'.