סמכות דתית ומדיניות אימפריאלית ברומא העתיקה

המקורות שסופקו נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: מקורות היסטוריים ואנציקלופדיים כלליים על יהדות אירופה ורומא ועל האימפריה הרומית; טקסטים תורניים ראשוניים (תלמוד בבלי, ירושלמי ופרשנים); ומאמרים מחקריים ותורניים המתמקדים בדמותו של תודוס איש רומי.להלן פירוט המקורות:1. מקורות היסטוריים ואנציקלופדייםהאנציקלופדיה היהודית (Jewish Encyclopedia) - ערך "אירופה": סקירה רחבה של ההיסטוריה היהודית באירופה, החל מהתקופה המוקדמת (163 לפנה"ס) וההתיישבות הראשונה ברומא, דרך התנצרות אירופה והיחס המשפטי והדתי ליהודים (חוקי הכנסייה, מסעי הצלב, עלילות דם, גירושים), ועד העת החדשה והאמנציפציה,,,.האנציקלופדיה היהודית (Jewish Encyclopedia) - ערך "רומא": סקירה מפורטת של הקהילה היהודית ברומא לאורך אלפיים שנה. המקור מתאר את ההתיישבות המוקדמת, היחסים עם הקיסרים (כגון יוליוס קיסר, טיבריוס, ונירון), מעמד היהודים תחת האפיפיורים השונים (כולל הקמת הגטו, גזירות, והטבות בתקופות מסוימות), וחיי הקהילה הפנימיים (בתי כנסת, ארגון הקהילה, רופאים וסופרים),,,.היסטוריה של האימפריה הרומית המאוחרת (מאת ג'. ב. ברי): פרק העוסק ביחסי דת ומדינה במאות ה-4 וה-5 לספירה. המקור סוקר מחלוקות תיאולוגיות בנצרות (כגון המחלוקת הנסטוריאנית והמונופיזיטית), ועידות כנסייה (אפסוס, כלקדון), רדיפת הפגאניזם והמינות (כגון המניכאיזם), ועליית הנזירות,,,,.האנציקלופדיה היהודית - ערך "תודוס" (Theudas): ערך קצר העוסק בשתי דמויות בשם זה: משיח שקר שפעל בתקופת הנציב קוספיוס פאדוס, ופרשן חוק (תודוס איש רומי) שפעל ברומא, תמך כלכלית בחכמים והנהיג את אכילת "גדי מקולס" בפסח,.2. טקסטים תורניים (מקורות ראשוניים וביאורים)תלמוד בבלי, מסכת פסחים דף נג (כולל ביאורים): המקור המרכזי העוסק בתודוס איש רומי. הסוגיה דנה במנהגו להאכיל את בני רומי "גדיים מקולסין" (צלויים בשלמותם כקרבן פסח), בתגובת החכמים שאיימו עליו בנידוי, ובשאלה האם היה "גברא רבה" (אדם גדול) או "בעל אגרופין" (אדם אלים/חזק). כמו כן מובאת דרשתו על חנניה, מישאל ועזריה שלמדו מסירות נפש מהצפרדעים,,,.תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן פרק ג (כולל ביאורים): עוסק בדיני אבלות ונידוי. בפרק זה מוזכר תודוס איש רומי כדוגמה למי שהיה ראוי לנידוי בגלל מעשה הגדיים המקולסים, ומוסבר שלא נידוהו כיוון ש"היה משלח פרנסתם של חכמים",,.קטעים נוספים: הוזכרו כותרים של מקורות הלכתיים כגון "בית יוסף" (יורה דעה של"ד), הרי"ף על פסחים י"ח, ותוספתא ביצה, אם כי הטקסט המלא שלהם לא סופק בפירוט כמו המקורות האחרים.3. מאמרים וניתוח דמותו של תודוס איש רומי מספר מקורות מתמקדים בניתוח דמותו של תודוס, מנהיגותו והסוגיות ההלכתיות הקשורות בו:"הנהגה, הלכה ומסירות נפש": מאמר מקיף המנתח את דמותו של תודוס כמנהיג קהילת רומא, את הרקע ההיסטורי של הקהילה, את הפולמוס ההלכתי סביב "גדי מקולס" (חשש להקרבת קודשים בחוץ), ואת תמיכתו הכלכלית בחכמים,."תודוס איש רומי ואכילת טלאים מקולסים בליל הפסח" (מאת חיים ליכט): מאמר אקדמי המשווה בין המקורות השונים (משנה, תוספתא, ירושלמי ובבלי) העוסקים בתודוס. המאמר טוען כי הבבלי מציג ביקורת חריפה יותר כלפי תודוס לעומת המקורות הארץ-ישראליים, ומנתח את ההבדלים ביחס לזמן המעשה (לפני או אחרי החורבן),,,.מאמרים תורניים ורעיוניים: "ותודה לתודוס" (בית אבי חי): דן בשאלה האם כוחו של תודוס נבע מחוכמתו או מכספו, ומשמעות התלות של חכמים בבעלי הון,."מכת הצפרדע ותודוס איש רומי" (הרב ליפשיץ) ו-"לימודם של חנניה מישאל ועזריה" (הרב וולקין): עוסקים בדרשה המיוחסת לתודוס על הצפרדעים ומסירות נפש, ובקושיות הלכתיות עליה (מדוע נדרש קל וחומר אם יש ציווי מפורש על קידוש השם),,."מעלתו של תודוס איש רומי": עוסק בהשוואה בין הבבלי לירושלמי לגבי סיבת אי-נידויו של תודוס (גדול בתורה מול תומך כלכלית),."תולדות תנאים ואמוראים": ערך ביוגרפי על תודוס,.