Special Episode: The Return to Sepharad - Calatayud in the Network of Spanish Jewish Quarters

מקלעת איוד - קולות ספרדפרק מיוחד: השיבה לספרד - קלעת איוד ברשת הרובעים היהודיים של ספרד י מספר: הרב יהודה בן שלמה אלבילבילי שלום. אני הרב יהודה בן שלמה אלבילבילי, והיום קולי אינו עולה מהד העבר, אלא מהדופק הרוטט של ההווה. היום, יום שני, 15 בדצמבר 2025, כשהשמחה עוד טרייה, אנו חוגגים חדשות ששינו את ההיסטוריה שלנו. היום אנו מדברים על שיבה. היום, קלעת איוד, עירנו האהובה, חזרה הביתה. היא חזרה לספרד. א ביום שישי האחרון, 12 בדצמבר, האספה הכללית של רשת הרובעים היהודיים של ספרד - דרכי ספרד, קיבלה את קלעת איוד כחברה מלאה. זה, מאזיניי היקרים, אינו מעשה מנהלי פשוט. זוהי שיאו של מסע, תיקון של פצע, והכרה באמת שאבני האלג'מה שלנו לחשו במשך יותר מחמש מאות שנה: שקלעת איוד היא, ותמיד הייתה, אחת הבירות הגדולות של ספרד הבודה. כדי להבין את גודל היום הזה, עלינו לזכור. זכור. עלינו לזכור את הדרך שעברנו. זו לא הייתה דרך קלה. בשנת 2019, ניסיון ראשון לא צלח. דלת הרשת נסגרה. אבל תבוסה, לעיתים, אינה אלא הקדמה לניצחון מתוכנן טוב יותר. אותו "לא" היה הזרז למהפך חסר תקדים. בהנהגת העירייה וראש העיר שלה, מר חוסה מנואל אראנדה, קלעת איוד לא ויתרה. נהפוך הוא, היא יזמה תוכנית אסטרטגית שאפתנית. בין 2020 ל-2025, הושקעו יותר ממיליון יורו בנשמת הרובע היהודי. שוקמו חללים, שוחזרו חזיתות, שולטו רחובות. בית הכנסת הגדול הישן, כיום הרמיטאז' של הבתולה מנחמה, ראה את חזית אבן הגזית שלו ואת קשתותיו המחודדות חוזרות לאור, כעדות בלתי מחיקה לעברו. א תהליך הקבלה הוא קפדני, וכך צריך להיות. רשת הרובעים היהודיים אינה מועדון של ערים עם עבר יהודי; זוהי אגודה של ערים עם מחויבות הווה ועתיד. בדצמבר 2024, מליאת העירייה אישרה פה אחד את הבקשה, אות חד משמעי לכך שפרויקט זה הוא פרויקט של עיר, מעבר לצבעים פוליטיים. הוצג דוח טכני ממצה, תיק שהיה, כשלעצמו, יצירה של היסטוריה ואהבה למורשתנו. באביב 2025, ועדה טכנית ביקרה ברחובותינו. הם סיירו ברובע היהודי, בדקו את העבודות והעריכו את איכות קבלת הפנים למבקר. והם ראו את מה שתמיד ידענו: שלב האלג'מה הבילביליטנית פועם שוב. הרגע המכריע הגיע ב-1 בדצמבר, במטה טור-אספניה, במדריד. שם, קלעת איוד הגנה על מועמדותה. והיא עשתה זת באסטרטגיה מבריקה, סימפוניה בשלושה קולות. הקול הראשון היה של ראש העיר, חוסה מנואל אראנדה. קול הפוליטיקה באותיות גדולות. הוא לא דיבר רק על יופי, אלא על רצינות, על מחויבות, על קיימות. הוא הציג את הכניסה לרשת לא כפרס, אלא ככלי לעתיד, מנוף למאבק נגד обезлюдяване ובניית עתיד המבוסס על עושר עברנו. קול שהעביר ביטחון וחזון של מדינה. הקול השני היה של ד"ר הרברט גונזלס, קול המדע. ההיסטוריון היוקרתי טען בבהירות שרשת הרובעים היהודיים אינה יכולה להיות שלמה בלי קלעת איוד. הוא כינה אותנו "החוליה החסרה" להבנת הקשר של קהילות עמק האברו עם המסטה. הוא דיבר על חשיבות השושלות שלנו, כמו הסנטנג'לים, שעזרו לממן את מסעו של קולומבוס. התערבותו הייתה שיעור מופת שהעלה את המועמדות למצוינות אקדמית. ח ואז, הגיע הקול השלישי. קול הלב. קול הזיכרון החי. לוקה אסקולי, צאצא ישיר של משפחת אלקונסטנטיני, משפחתו של יוסף הכהן שלנו. בפורום טכני, עדותו הייתה מכת רגש. הוא דיבר על "זיכרון שעבר בירושה", על האופן שבו שם קלעת איוד עבר מדור לדור בפזורה הספרדית. הוא מילא את האבנים והרחובות בנשמה. הוא הראה שקלעת איוד אינה רק ארכיאולוגיה, היא רגש. היא יעד ל"תיירות שורשים", לאלה המחפשים את מקור שם משפחתם, את הד ההיסטוריה המשפחתית שלהם. עם שלושת העמודים האלה - מחויבות פוליטית, קפדנות מדעית ורגש הזיכרון החי - התוצאה יכלה להיות רק אחת. וב-12 בדצמבר, נעשה צדק. קלעת איוד מצטרפת לאחיותיה האראגוניות, טרזונה ואונקסטיו, כדי לחזק את נוכחותה של אראגון במפת ספרד. הישג זה אינו שייך לאדם אחד. זוהי הצ לה קולקטיבית. וביום של שמחה, זהו גם יום של תודה. לכן, מהמיקרופון הצנוע הזה, אני רוצה להביע את תודתנו העמוקה ביותר. תודה לעיריית קלעת איוד ולראש העיר שלה, חוסה מנואל אראנדה, על חזונם, על התמדתם ועל מחויבותם הבלתי מעורערת. הם הראו שהאמונה בהיסטוריה היא הדרך הטובה ביותר לבנות את העתיד. תודה לכל אחת ואחת מהעיריות החברות ברשת הרובעים היהודיים של ספרד. על שמירת הלהבה הזו בחיים, על נדיבותן בפתיחת דלתותיהן בפנינו, ועל ההכרה בערך שעירנו מביאה לפסיפס ייחודי זה שהוא המורשת הספרדית. תודה, באופן מיוחד מאוד, לאיניאקי אצ'בסטה, מנהל הרשת. עבודתו יוצאת הדופן, מקצועיותו, קפדנותו וחיבתו היו יסודיות לאורך כל התהליך הזה. הוא היה מדריך, יועץ וחבר למועמדותה של קלעת איוד. עבודתו היא דוגמה לאופן שבו ניהול מורשת יכול וצריך להיעשות: במצוינות ובנשמה. ועכשיו, מה? עכשיו מתחילה העבודה האמיתית. הכניסה לרשת אינה סוף הדרך, היא ההתחלה. זוהי אחריות. האחריות לעמוד בציפיות, להמשיך לחקור, להמשיך לשקם, לקבל את פני המטייל המחפש את שורשיו, ולספר את סיפורנו לעולם. זוהי ההזדמנות שמורשתם של האלקונסטנטינים, האלבילבילים, הקסטלים, של כל המשפחות שהפכו את האלג'מה הזו לגדולה, תעורר השראה בדורות חדשים. היום, יותר מתמיד, מהדהד בלבי משפט המאחד עבר, הווה ועתיד. משפט שהוא גם הכרה וגם נבואה: קלעת איוד, עיר ואם בישראל. מקלעת איוד, היום גאה מתמיד בעברה ונרגשת מתמיד לקראת עתידה, דיבר אליכם הרב יהודה בן שלמה אלבילבילי. בימוי והפקה: איגנסיו חבייר בונה לופס שלום .