סופר פרי אנימלס | Dark Days/Light Years (2009)

ברוכים הבאים לפרק סיום העונה של "דיסקובססיה". אחרי שצלחנו שמונה אלבומים, הגענו לתחנה האחרונה בסיפור של הלהקה הוולשית המופרעת ביותר בעולם האלבום התשיעי והאחרון (בינתיים), Dark Days/Light Years משנת 2009. בפרק הזה אני צולל לתהליך היצירה הייחודי של האלבום, שהתבסס על ג'אמים וריפים מאולתרים באולפן בקרדיף תחת ידיו של המפיק כריס שואו, ומנסה להבין מהו ה-Festyval Wynd – אותו פיתוח טכנולוגי של גריף שמנסה להכניס סאונד של פסטיבלים ורוח של MDMA אל תוך האולמות הסגורים.נדבר על הסיפורים שמאחורי השירים, מהסולו הגרמני ב"Inaugural Trams" ועד לשיר הכי "ערבי" של הלהקה, שעוסק בטרגדיה העיראקית ובניגוד ההזוי שבין פצצות נופלות מהשמיים לפסקול בנאלי של חיי היומיום. בחלק השני של הפרק נסקור את מה שקרה ביום שאחרי 2009. למרות שהלהקה הפסיקה להוציא אלבומים, חבריה נשארו פעילים להפליא. נסקור את פרויקטי הסולו הפוריים של גריף כמו Neon Neon וAmerican Interior, את ההרכב האלקטרוני Das Koolies, ועד להכרזה המרגשת על ההופעות המתוכננות ב2026 והאוסף החדש Precreation Percolation.זהו סוף המסע שלי בעקבות האובססיה לסופר פרי אנימלס. תודה רבה שהייתם איתי לאורך כל העונה הזו. מוזמנים לעקוב אחר הקבוצה בפייסבוק "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠דיסקובססיה הקבוצה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠"ניתן לעקוב אחרי⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ בטוויטר ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠וגם ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠באינסטגרם⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ולשלוח לי ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אימייל⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠נתראה בעונה הבאה!