תחרה על פחם | אגי משעול: ההומור הוא רק מה שרואים, מתחתיו יש שריפה

בפרק 38 אני מארח את אגי משעול, לרגל צאת ספרה החדש נשל ספר שמשיל עור פיזי, פנימי ומדיני בבת אחת. דיברנו על מה זה בעצם להגיד "אני משוררת" ועל ההתחייבות שמסתתרת באמירה הזאת; על טקס הבוקר שלה  קפה, סיגריה ומחברת  ועל "בצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך" כדרך חיים; על ההומור שלה, שהוא לדבריה רק תחרה על פחם; על שירת מלחמה, על השיר "ממ"ד" ועל התשובה של לאה גולדברג לשאלה למה משוררת לא כותבת על המלחמה; על העצים בחצר שלה ועל השיחים בשולי הדרכים שאף אחד לא מסתכל עליהם; ועל הספר הראשון שהוציאה כחיילת, אספה מכל מקום שיכלה והשמידה. בדרך גם עמיחי, גורי, יואל הופמן, חילזון אחד, וההצלחה המפתיעה שלה בגרמניה דווקא עכשיו.