תניא, ג' סיוון, שנה פשוטה

השיעור היומי ליום שישי ג' סיון (30 במאי 2025) הקטע מסיים את חלקו הראשון של ספר התניא, וממשיך להסביר את דברי ה"ינוקא" בזוהר, שהשכינה המאירה על ראשו של האדם זקוקה ל"שמן" – שהוא החכמה. אך לא די בחכמה בלבד – השמן צריך להיות מלוּוה ב"עובדין טבין", מעשים טובים, שהם מעשה המצוות.השכינה שורה על האדם כמו אור הנר, שזקוק גם לשמן וגם לפתילה. החכמה, היא התורה, היא ה"שמן" שמאיר. אבל כדי שהאור ייתפס – נדרשת הפתילה: הנפש החיונית שבאדם, שמקורה מהקליפה. תורה ומצוות הם אלו ש"שורפים" את לבושי הנפש הבהמית (מחשבה, דיבור ומעשה) והופכים אותם לקדושה. בצדיקים – כל מהות הנפש הבהמית נהפכת לקדושה ממש. בבינונים – נהפכים רק הלבושים (ולא המהות), אבל גם זה מאפשר לשכינה לשכון.לכן, התורה לבדה אינה מספיקה – רק על ידי מעשה המצוות (שהם "עובדין טבין", ונמשכים גם הם מחכמה) נמשכת השכינה ומאירה על נפש האדם. ההתבטלות של הנפש החיונית, שנעשית על ידי מצוות, היא זו שמאפשרת לאור ה' לשכון עליו – "כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא" – כמו אש הנאחזת בפתילה רק כשהיא נשרפת.כך מסתיים חלק ראשון של התניא, בביאור עמוק על הקשר בין חכמה, מצוות, נפש האדם והשכינה.