תניא יומי – כ”ו באדר ה’תשפ”ה

השיעור היומי בתניא לכ”ו באדר ה’תשפ”ה ממשיך את פרק ל”ז ב”לקוטי אמרים”. בפרק זה, אדמו”ר הזקן מסביר שכאשר נפש החיונית של עם ישראל תהפוך למרכבה קדושה לה’, גם החיות של העולם הזה, הנמצאת כיום בקליפת נוגה, תצא מטומאתה ותעלה לקדושה. זה יקרה בעת התגלות כבוד ה’ בימות המשיח, כאשר “וראו כל בשר יחדיו כי פי ה’ דיבר”.  התנאי לכך הוא המשכת אלוקות לנפש החיונית של כל יהודי באמצעות קיום רמ”ח מצוות עשה, והסרת רוח הטומאה על ידי שמירת שס”ה מצוות לא תעשה. כל יהודי, כחלק מכלל ישראל, משפיע על חלקו בעולם, וכאשר הוא מקדש את נפשו, הוא מעלה גם את חלקו בעולם לקדושה. לסיכום, אדמו”ר הזקן מדגיש את החשיבות של עבודת הפרט בקיום המצוות והשפעתה על תיקון העולם והבאת הגאולה