תורה שהיא כמו מים חיים | רבי נריה רפאל כנפו

לפעמים שאת זזה ומשתנה את זזה ומשתנה ויש לזה מחיר ויש לזה תנועה שהיא לא כלכך מוסברת היא לא של הראש היא איפשהו בין הגוף ללב. לפעמים את אומרת דברים שאחר כך נראים לך יותר מדי בטוחים בעצמם.לפעמים אנשים יגידו עליך שאת ככה ומה פתאום את ככה ולאן זזתם פתאום חשבנו שאת ככה ואיך את לא רואה שאת ככה וככה ואיכס ופויאבל אני זזה לי. הופכת אבנים שלא בדיוק יודעת מה יש מתחתיהם. דורכת בטעות על פצעים וקרעים ואדמה רעועה. מצטערת, ויודעת שלא בכוונה יודעת שאני מחפשת.אחרי פרק סוער שעורר והכאיב ולחץ ונגע וכל מניאנשים אהובים וקרובים אמרו לי תקשיבי היה לי קשה להקשיב, תקשיבי כן אבל...תקשיבי נכנסת לשדה בוער. תרתי משמעולא כלכך ידעתי מה לעשות. מרגישה ברת מזל שנריה, האיש שערך את טקס החופה שלי ושל בעלי, הגיע עד אלינו הבייתה וישב איתי לשיחה כנה ורכה מלאה דברי אהבה. על תורה, על חופש, על אהבה, על חיפוש, על מסורת ועל הליכה בדרך. לפעמים פוגשים אנשים ואת מרגישה מהם שהם שליחים של אור. אנשים מיוחדים שהאנושי שלהם תחום כל כך שהמילים שלהם זכות וטריות שקטות וחודרות עמוקתודה לך נריה על שיחה רחבה נדיבה פשוטה ואמיתית. תודה לאנשים שלי שרואים אותי בעין טובה ומכוונים אותי ללכת בדרך עם יותר ענווה וזהירות וכוונה ומחשבהותודה לאמא שלי ותודה לאבא שלי ותודה לבורא עולם על העולם שאני חיה בו ונאלצת לזוז בו יום יום ולחפש דרכי אמת ולכן מי שמקשיבה וערבה לתנועה שלי ושהיא נוגעת בשלה