אוראל צברי חי בין שני עולמות, ולא מוכן לבחור צד

אוראל צברי מגיע לשיחה עם איתי סגל כאחד האנשים הכי מזוהים היום עם חיקויים וארץ נהדרת, אבל מהר מאוד מתברר שמתחת לצחוקים ולדמויות מסתתר סיפור הרבה יותר אישי, על ילד שלא תמיד הרגיש שייך, שבמשך שנים ניסה להוכיח שהוא מסוגל להצליח, ועל אדם שגם היום, כשהוא כבר אחד הקומיקאים האהובים בישראל, עדיין חי עם פחד שהכול יכול להיעלם ברגע.השיחה נפתחת במשפחה ובקשר הקרוב מאוד שלו עם ההורים. צברי חוזר לילדות, לשנים שבהן המשפחה עברה לחו"ל, לתחושת הזרות בבלגיה ובצרפת, ולדרך שבה דווקא המעבר הזה עיצב את האישיות שלו ואת הצורך להצחיק כדי להשתלב. הוא מדבר בכנות גם על הפחדים של ההורים שלו מהבחירה במשחק ובבידור, ועל התחושה שההצלחה שלו היום היא גם דרך להחזיר להם ולהוכיח שהילד שכולם דאגו לו הצליח לבנות לעצמו חיים אחרים.בהמשך עולה גם המסלול שכמעט שינה את חייו לגמרי. אוראל מספר איך כמעט התקבל לעבוד לצד אהוד יערי בחדשות, איך עבד במשרד הביטחון עם משכורת ותנאים מסודרים, ולמה בכל זאת החליט לעזוב הכול בשביל לנסות להגשים חלום שאף אחד לא הבטיח שיצליח. משם הם מגיעים גם לרגע שבו החלום הזה באמת התגשם, הכניסה לארץ נהדרת והתחושה של ילד שצפה בתוכנית מהקהל והפך פתאום לחלק מהקאסט.השיחה נוגעת גם במשקל ובדימוי הגוף שלו, אבל לא ממקום של בדיחות. צברי מדבר בפתיחות על הפחד הבריאותי, על ההתלבטות סביב זריקות הרזיה, על היחס של הסביבה לאנשים שמנים, ועל זה שהמשקל שלו גם הפך לאורך השנים לחלק מהזהות והייחוד המקצועי שלו. לצד זה הוא מדבר גם על זוגיות, על הקשר עם סיוון, על האבהות הטרייה ועל החיים שהשתנו מאז שנולד הבן שלהם אדם.