[עושים היסטוריה] 266: למה אנחנו מקללים?

קללות הן חלק בלתי נפרד מהווייה האנושית, בכל שפה ובכל תרבות. מדוע אנחנו מקללים, והיכן נמצאות הקללות במוח? מה קורה כשמנסים לצנזר קללות, ומהי 'שפת המאט'?...האזנה נעימה,רן אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4 / 5. מספר מדרגים 5 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. דף הבית של הפודקאסטהרשמה לפודקאסט:דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשתלמה אנחנו מקללים?כתב: רן לויפעם, לא חקרו קללות. זה לא שאנשים לא קיללו: קללות, ככל הידוע לנו, הן חלק מרפרטואר הדיבור האנושי מאז ומעולם - ולזה עוד נגיע בהמשך. אבל מכיוון שקללות הן - מעצם הגדרתן - מילים אסורות, מילים שהן טאבו - הממסד האקדמי הישן התייחס אליהן באותו האופן שבו התייחסו למיניות וסמים פסיכודליים, למשל: נושאים 'נמוכים' ווולגאריים שאינם ראויים למחקר מדעי רציני. המעטים שכן ראו בקללות נושא ראוי למחקר ניצבו בפני אתגר נוסף, והוא העובדה שקללות נושקות למגוון רחב של דיסיפלינות מדעיות - פסיכולוגיה, סוציולוגיה, נוירולוגיה, בריאות הנפש, וזו רק רשימה חלקית. כשמשהו שייך לכולם, הוא לא שייך לאף אחד - ומכאן שגם חקר הקללות נחשב למעין 'בן חורג' בנוף המדעי.אבל המחצית השניה של המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת הביאו עימן רוחות חדשות באקדמיה. מיניות וסמים - נושאים שבעבר נחשבו מוקצים מבחינת הממסד המדעי - הפכו להיות נושאי מחקר לגיטימיים - וגם הקללות עברו שינוי דומה. בהיפוך מוחלט של הלך הרוח מלפני שמונים שנה, הפסיכולוגים בימינו רואים בקללות חלון שמאפשר הצצה נדירה למנגנונים נוירולוגיים ותת-הכרתיים שלא קיבלו תשומת לב רבה לאורך השנים. הפסיכולוג האמריקני פרופ' טימותי ג'יי (Jay), שכתב מספר ספרים על הפסיכולוגיה של הקללות, אמר כי -"אם אתה לא חוקר [קללות], אתה מפספס חלק גדול ממה שהופך אותנו לבני אדם."לפני שנפתח את תיבת הפנדורה הזו שנקראת 'קללות', אולי כדאי קודם כל לשאול - מהי בכלל 'קללה'? על פניו, שאלה פשוטה: קללה היא מילה אסורה, מילה שהיא 'טאבו'. כולנו יודעים לזהות קללה כשאנחנו שומעים אותה - אפילו אם אנחנו, באופן אישי, לא נוטים לקלל הרבה. אבל דווקא המילה הזו, 'כולנו', היא החלק המאתגר בהגדרה - כי אין דבר כזה באמת 'כולנו'. ההגדרה של מילה אסורה היא במידה רבה תלויית תרבות - מה שאומר ש'כולנו' בישראל של 2019 זה לא אותו הדבר כמו 'כולנו' של ישראל מלפני מאה שנה, למשל. לדוגמה, באחד הפרקים הקודמים של עושים היסטוריה סיפרתי לכם על ההתנגדות בקרב מחדשי השפה העברית למילה 'עגבניה', כיוון שהיא לקוחה מהמילה 'לעגוב' - במובן של 'פרי התשוקה'. לפני מאה שנים 'לעגוב' הייתה מילה גסה - אבל היום היא נחשבת ללשון גבוהה, מילה 'נקייה' שיותר סביר להניח שנשמע אותה מיונית לוי בחדשות של שמונה בערב מאשר במוסך.זאת ועוד, 'קללה' היא יותר מאשר התוכן המילולי של מילה - אלא גם הצליל שלה, המרקם, הטון והקצב. כשפולי מהגשש החיוור מתלונן ששייקה וגברי 'הכניסו לו את כל האלמנט' במערכון 'המוסך'...