״עיניים טובות״ עם נועם בנאי פרק #106

נועם בנאי על האלבום החדש ועל החיים הפרטיים שלו שמאחורי היצירה. מודה על אשתו וילדיו התיבה הפרטית שלו, בזמן שבחוץ תחושת מבול. מסביר למה הוא תמיד יחפש את העיניים הטובות שבבני האדם, ונזכר בארוחה המשפחתית המורחבת אצל הדוד אביתר כשרק ביקש את זה לעצמו.חוזר לפרידה מאבא מאיר ז״ל שהלך לעולמו בטרם עת כשהוא רק בן 25, על געגועים הגדולים אליו ועל ההבנה שלא הספיק להיות בחתונה שלו או להכיר את ילדיו.נזכר כמה הוא אהב ילדים ובעוד בארוחות החג המבוגרים היו יושבים בשולחן הוא תמיד היה על השטיח וכמה הם חיברו אותו למקום הילדי שלו.חוזר אל הזכרונות מבית הכנסת בשכונת נחלאות הירושלמית בראש השנה, כשהוא לצד אבא שלו וסבא יצחק.וגם אל תהליך החזרה בתשובה של אבא, ואיך הוא השפיע עליו כילד. ההורים שהתגרשו כשהוא היה רק בכיתה ג' והרגע ההוא שהם סיפרו לו כשהוא בכלל חשב שזו מתיחה של יגאל שילון. ולמה כבר אז מבחינתו גירושין זה לא מילה שקיימת באוצר המילים הקיומי שלו.וגם על ההודעה הקולית המרגשת שהגיעה מרביד פלוטניק ושהסתיימה בעבודה המשותפת על האלבום האחרון שלו כמנהל אומנותי.