יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר

התוכן במדינתנו, הנה בטרם ידע הנער קרוא וכתוב מתחילים מיד לחשוב אודות "תכלית" ולהכין אותו לזה באופן שיהי' מקובל עפ"י חשבון של מוח גשמי וכו'! פשוט שעפ"י תורה אין מקום לזה, שהרי המשנה פוסקת "בן עשרים לרדוף", ולזה מספיק הכנה זמן קצר לפנ"ז, ואילו משהתינוק מתחיל לדבר צריך ללמדו "תורה צוה", ו"בן חמש למקרא, בן עשר למשנה וכו'". ואעפ"כ נהגו במדינה זו שכבר מגיל רך גוזלים כו"כ שעות מלימודי קודש ללימודי חול, אע"פ ש"אין אדם יודע במה משתכר" וספק גדול ביותר אם מה שלומד עכשיו יביא לו איזה תועלת כלל לפרנסתו...! ומובן גודל התועלת אם היו שוברים ענין בלתי-רצוי זה. ובכן: הי' דבר נכון אילו היו יכולים לפעול על בחורים שכבר "עומדים על רגליהם" שיפרישו א"ע מ"הנחת העולם" שצריכים לחשוב אודות "תכלית", וישקיעו א"ע בלימוד התורה ללא חשבונות וללא "תכליתים", וישבו ללמוד תורה כל היום וכל הלילה (חוץ מזמני האכילה ושתי' וכיו"ב). ויבטחו בה' שהוא ה"זן ומפרנס לכל", ואילו הם צריכים רק לעשות כלים מוכנים לברכת ה'. ולבטוח בה' שאמר [בתחלת פ' בחוקותי] "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה", אז "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'".ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2023