יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון

התוכן התורה היא בעה"ב על מציאות העולם וביכולתה לשנות את הטבע. וכמודגש גם במארז"ל "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים". דאע"פ שמצד טבע הבריאה צריך האדם לעסוק בחרישה וזריעה וכו', וזוהי "מלאכתו" – הנה "תורתו אומנתו" פועל שמלאכתו נעשית ע"י אחרים! וזהו מ"ש "נתת ליראיך נס להתנוסס", מלשון נס – שע"י התורה נעשים עניניו באופן נסי. וישנה דרגא נעלית יותר – שאינו זקוק אפי' שמלאכתו תעשה ע"י אחרים. וכמ"ש במדרש שבראות רשב"י (ש"תורתו אומנתו") שתלמידיו מודאגים מעניני פרנסה "הוציאן לבקעה . . ואמר בקעה בקעה מלאי דנרי זהב, התחילה מושכת דנרי זהב וכו'", ובזה הראה להם שכאשר עוסקים בתורה כדבעי אין צורך כלל למלאכה, רק לומר "בקעה בקעה מלאי דנרי זהב"! וההוראה: אין מקום לדאגת הפרנסה שהיא מעצת היצר, כי "נתת ליראיך נס להתנוסס". ואפי' מי שלא הגיע לדרגת רשב"י וצריך להתעסק ב"מלאכה" – קובע עתים לתורה, קביעות בנפש, וימשיך ברכת ה' שבזמן מועט ירויח הרבה.משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2023